להבדיל מעובדי מדינה מקצועיים, כדוגמת אגף תקציבים, אנשי משרד האוצר, ייעוץ משפטי וכן הלאה, חברי הכנסת, את הדין וחשבון שלהם לא חבים לכל מיני עקרונות שמיימיים, אלא הם חבים לבן אדם שהם פוגשים במעלית ולבן אדם שהם רואים בסופר ולציבור. פעם בארבע שנים פלוס-מינוס אנחנו באים ומבקשים את אמונם לכנסת.
← כל מה שאמר חנוך דב מלביצקי