“אז אני קיבלתי החלטה כשר אוצר, אני במלחמה לא נכנס למלחמות היהודים. יצרנו צעדי התכנסות פרמננטיים שמחויבים מתוקף האחריות הפיסקלית שלנו. עשינו את זה, פיזרנו את זה על כולם. כולם תחת האלונקה ואף אחד לא מרגיש ששחטנו לו את הפרה הקדושה שלו וחרב עליו עולמו.

“אז כן, אני מקבל גם החלטות לא פופולריות, ואני מביא צעדי התכנסות, ואני אומר לעם ישראל: כולנו ניכנס תחת האלונקה, כמו שאנחנו נכנסים תחת האלונקה – – –

“כולם צודקים, ובסוף צריך להביא כסף מאיפשהו. ולכן, אין מה לעשות. כל הנושאים חשובים. אני בכלל חושב שהרוב המוחלט של תקציב המדינה – הרכב ההוצאה הציבורית שלנו הוא טוב.

“- - וכמובן, אין מה לעשות, גם משנים סדרי עדיפויות, ולכן מקצצים בדברים חשובים. תדעו לכם, כל קיצוץ הוא כואב. אין קיצוץ בדברים לא חשובים, אין דבר כזה. הכול חשוב - -

“אני לוקח את הנטל הזה, גם בצד ההכנסה וגם בצד ההוצאה, מפזר אותו כמו טל, קצת לכולם, כל אחד מרגיש קצת, אף אחד לא מרגיש יותר מדי.