בסוף, כשגיבשנו את התוכנית, כל השחקנים לכלכלה – שוב, ממשלה, ארגוני מעסיקים, נשיאות המגזר העסקי, השותפים שלנו להנעת הכלכלה, ההסתדרות והשלטון המקומי – סמכו את ידם על התוכנית הזאת, גם על המסגרות וגם על הצעדים, מתוך הבנה שהם מאוזנים מאוד, מפוזרים מאד, יחסית אחידים, עלות–תועלת לכלכלה, פיזור על כולם, קל יחסית להתמודד, אף אחד לא קם בבוקר ואומר: שחטו לי את הפרה הקדושה, אני לא יכול לסגור את החודש.