אבל ההישגים נראים לי יותר כישלונות, כי כשאני מסתכלת, קודם כול, על המצב הביטחוני, אז שש זירות פתוחות: חמאס, במקום להתפרק מנשק מחדש את כוחו, מחזק את כוחו, מגייס פעילים חדשים ושוקד על התקיפה הבאה, ככל הנראה; חיזבאללה, הם בכלל יושבים להם בנחת בדאחייה, בביטחון מוחלט, כי הידיים של צה"ל קשורות; וככה החות'ים; וככה הסורים, שמהתלים בנו בכלל ומספרים שהם רוצים שלום, אבל אני לא מאמינה למילה אחת של אחמד א-שרע; יו"ש מבעבעת; ואיראן – פנינו לאן?