“אנחנו ראינו אותו, איך שהוא שמח שהוא נתן את ההוראה להריסת מסגדים ביישובים הבלתי-מוכרים ובעוד מקומות אחרים. אז אני לא מבינה מה יותר מזה שנקרא "אפרטהייד".

“אתם לא יודעים ולא תדעו, ולכן אני אגיד שהלילה, בקור הזה, הקור של המדבר, יישנו ללא קורת גג קרוב ל-100 ילדים, תינוקות ונשים, למה? רק בגלל סיבה אחת – הממשלה, המדינה, לא רוצה לתת פתרון הולם, פתרון שמכבד אדם, שנותן לו, מאפשר לו, את הזכות הבסיסית לחיים.

“הבתים של יותר מ-100 נפשות בחודש האחרון בחברה הערבית, שחלקם נהרסו כליל, כליל – אף אחד לא דאג לדאוג להם אפילו לבית חלופי, למקום שינה.

“אין לו מספיק כוח אדם שיעשה את העבודה הכי חשובה שיש לו, אבל מה, יש לו עודף של כוח אדם – ולא רק זה, עודף של זמן: הוא בעצמו, ועוד שר בממשלה, אין להם כלום לעשות – לא עסקה, לא חטופים להחזיר, לא אפשרות לפתיחת אופק, אין להם כלום; יש להם רק את הרגע הזה, שבשבילם הוא הניצחון הכי גדול, לעמוד שם עם הדחפורים ולספק את האיד שלהם ולראות את הבתים נהרסים. חבר'ה, על איזה בתים אנחנו מדברים? אנחנו לא מדברים על וילות, אנחנו מדברים על צריפים.