“תקשיבו, יש דבר כזה שכסף שהחוק מחייב שמשרד הדתות יעביר לצורך משרה של רב או בלנית – אנחנו מתחלקים עם הרשות המקומית. כמה? 60:40, 70:30, לפי חוזקה של הרשות. לדעתי זה עוול, אסור שזה יקרה.

“בזה לא. אנחנו לוקחים על עצמנו את הכול. לכן הם קפצו משמחה. אנחנו לא – אם נקים מועצה דתית באותו מקום, יש את ההסדר החוקי של כל המועצות הדתיות, בסדר. אבל כל עוד שלא הקמתם – ולדעתי איזה 20 שנה לא הקימו מועצה דתית אם אני לא טועה, לא מכיר את הזמן המדויק – אז אנחנו מורידים את העול מהרשות המקומית.

“אני רוצה להיכנס בעובי החוק ולהסביר שבחוק עצמו, שאנחנו רוצים להביא אותו עוד מעט כאן להצבעה, בחוק עצמו מוזכר שהממשלה תישא בהוצאות שכר ותקנים שאושרו כדין על פי אמות מידה שוויוניות. זאת אומרת, החוק הזה בעצם מדבר על דבר שקיים כבר היום.

“לכן הגיעה הצעת החוק הזאת, להסדיר הסדר שהיה נהוג במשך 70 שנה בצורת המימון של אותם אנשים.