“הייתה תוכנית מצוינת למיגון הצפון – נכשלה. הממשלה הכריזה על ניצחון של החיזבאללה – נכשלה. הממשלה החזירה את המפונים, תושבי הצפון, לבתים שלהם, והבטיחה שהיא תגן עליהם, ושוב מפקירה אותם. שוב נכשלה. הממשלה הזאת איבדה את זה לגמרי. הממשלה הזאת איבדה את הצפון.

“זאת מציאות חיים, אלה הרגעים שבהם תושבי קו העימות בצפון קופצים מהמיטות, באמצע הלילה, אוספים ילדים מבוהלים ומתפללים שגם הפעם הטיל לא יפגע בביתם, שוב, ושוב ושוב. הם לא רצים למרחבים מוגנים, הם שוהים במקלטים ובממ"דים, כי אין זמן לרוץ, יש רק שניות בודדות, לפעמים הפיצוץ קורה לפני האזעקה.

“זאת מציאות חיים, אלה הרגעים שבהם תושבי קו העימות בצפון קופצים מהמיטות, באמצע הלילה, אוספים ילדים מבוהלים ומתפללים שגם הפעם הטיל לא יפגע בביתם, שוב, ושוב ושוב.

“כל פעם שאני רואה התרעות של פיקוד העורף אני חושבת מה עובר על התושבים בשלומי, בקריית שמונה, בגבול לבנון, בלימן, ראש הנקרה. מה הובטח להם? תחזרו הביתה בבקשה לחיים בטוחים. איפה חיים בטוחים? איפה?

“כמה זמן עוד יעבור עד שנעבור משלב חזון לשלב המימוש, משלב הדיבורים לשלב המעשים? חייהם של אנשים רבים מוטלים כעת על הכף. הייתי מצפה מכל המעורבים, שרים, ראשי מינהלות, חברי כנסת, לעבוד טוב יותר, יעיל יותר, ומהר יותר למען תושבי הצפון. אסור לנו לתת לצפון להמשיך להיות מופקר.