“וזה המצב של החברה הערבית במדינת ישראל: ראש ממשלה מסית, שר לביזיון לאומי מסית, ומספר הנרצחים עולה בכל יום. ואני כבר מתבייש לדבר על הסוגיה בשפת המספרים, כי זה כבר מזעזע לעשות את זה. במקום לעשות את העבודה שלהם – לשמור על החיים של האזרחים שהם מופקדים עליהם – דמם של האזרחים הערבים אינו מעניין אותם.

“חראם שהוא צריך לשלם לאנשים שמאיימים על חייו, אבל בגלל שהרוב הם ערבים, מה אכפת לשר המורשע שנהנה לראות ערבים נרצחים? הוא נהנה לראות ערבים מתים. על כן אתה אפילו לא שומע אותו מכנס צוות מקצועי כדי לדבר על פתרונות, על חלופות, על תוכניות עבודה, על מה עושים, איך עושים – הדבר לא מעניין אותו והוא מפזר הצהרות רק כדי לצאת ידי חובה.

“ולצערי, אין אף אחד שמדבר, אין אף אחד שמרים זעקה. על כולכם זה מקובל. הדם של האזרחים הערבים לא מעניין אתכם, כי למה צריך לעניין אתכם?

“כנתון כללי, בשנת 2023 נרצחו במדינה 297 נרצחים ונרצחות, מתוכם 247 נרצחים ונרצחות בחברה הערבית. אז בתנאים רגילים, נורמליים, במדינה נורמלית, שר כזה שמופקד על הביטחון האישי של אזרחי המדינה לא היה יכול להמשיך בתפקיד יום אחד – יום אחד. במצב נורמלי לא היה יכול להמשיך בתפקיד השר לביטחון לאומי, שבמקרה שלנו הוחלף לשר לביזיון לאומי והשר לכישלון לאומי, שבמשמרת שלו הנרצחים מהאזרחים מגיעים לממדים שאי-אפשר לקבל במדינה מתוקנת, אדוני היושב-ראש.

“ואף אחד מחברי הממשלה, לא אלה שמצדדים בעמידה לצד הנחשלים ולא אלה האחרים, מרים זעקה, מדבר על זה, שואל שאלות, מפנה לראש הממשלה את השאלה: למה דמם של האזרחים הערבים אינו מעניין אותך?