“זו מדינת ישראל. אלו סדרי העדיפויות שלה. תושבי קריית שמונה – אפס. כל השאר – 11.2 מיליארד שקלים.

“ואני מקווה – באמת באמת משפט אחרון – שתושבי ותושבות קריית שמונה והנגב יבואו איתכם חשבון בדרך היחידה שאתם מכירים, בקלפי.

“במקום שניקח את קריית שמונה, ניתן שם חינוך חינם, השכלה גבוהה בחינם בתמורה לעשר שנות מגורים, לתת מגורים לשוטרים בחינם – לא בחינם, לתת להם בתמורה לשירות; השכלה, חינוך, מע"מ – אלף ואחד דברים הממשלה יכולה לתת. אבל כלום. בקושי עונים לו.

“הייתי שמח דווקא – לא משנה, עכשיו אתה בשיחת טלפון, אבל בוא תפרט לי מה עשיתם בשנה וארבעה חודשים מאז שהסתיימה המלחמה בצפון, ולמה עדיין עסקים שם קיבלו הודעות חוב על ארנונה; לא קיבלו שום החזרים במסלול האדום; לא קיבלו שום הבטחה או יכולת לקיים את העסק בשנה הקרובה; לא הזרמתם שום החלטת ממשלה – לא משנה, אתה בצד, לא נתייחס – לא הזרמתם כמעט שום החלטת ממשלה מלבד ה-15 מיליארד, שגם את זה עדיין לא חילקתם.

“אין צפון, מחזירים אותם בצפון – אמרו להם ב-1 במרץ חוזרים. לאן חוזרים? אף אחד לא יודע. אין מבני חינוך, אין תקומה, אין נעליים, אין שום דבר, אבל מחזירים אותם.