אל מול התפיסה השלטת ששררה בקרב חלקים נרחבים מההנהגה הציונית בדבר המחשבה הנאיבית כי הלאומיות של ערביי ארץ ישראל וערביי האזור אינה מהווה מכשול אמיתי בדרכה של הציונות, התריע ז'בוטינסקי על הסכנה המתקרבת. הוא צפה כי על אף הצעתו להשתלבות כאזרחים מלאים ושווי זכויות במדינה היהודית המתעתדת לקום, יהיה ציבור ערבי מקומי ואזורי שימען לקבל את עצם רעיון קיומה של המדינה היהודית, ולכן יש לפעול להבטחת מימוש החזון באמצעות הקמת כוח צבאי אדיר, יהודי, או כדבריו – באמצעות קיר הברזל.