“תודה, אדוני היושב בראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, ראשית כמובן אני רוצה לחזק את המפגינים האמיצים, הלוחמים, שנלחמים על המדינה שלהם ועל הדמוקרטיה. יש לי שם חברים, יש לי שם משפחה. אני מחזקת אותם מפה.

“אני רוצה לגבות אותם; אני רוצה לחזק אותם ואני רוצה להגיד לכולם: אם אנחנו לא נהיה שם בשבילם, אם אנחנו לא נילחם, גם כשאנחנו נמצאים בקואליציה, לא יהיה מי שיילחם בשבילם.

“מה יש לכם עם המפגינים האלה, שהם אוהבים את מדינת ישראל ואת מגילת העצמאות ושרוצים אותה יהודית והדמוקרטית? מה יש לכם עם המפגינים האלה, שהם מגש הכסף של מדינת ישראל?

“הרי זה חברים שלכם שמפגינים. זה שכנים שלכם. זה לא רק בתל-אביב, קפלן, שמאלנים – שמעתי את זה. זה בנס-ציונה, בראשון, באפרת, בגוש עציון, באילת, בקריית-שמונה, בטבריה, בעפולה, ובנתניה, העיר שלי – בנתניה אלפים. למה אתם לא עוצרים?