אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, א-סווידא קרוב לשלושה חודשים נצורה. אין אוכל שנכנס. קמח – לפעמים לא מכניסים להם שלושה ימים קמח בשביל לחם; מים – מפסיקים להם מתי שהם רוצים, הרי פוצצו להם את כל מאגרי המים שלהם; חשמל – לפעמים שעה ביום, לפעמים לא; תרופות – אין להם, הרי הרוצחים האלה נכנסו לבית חולים ורצחו רופאים, רצחו את כל החולים, כל מי שהיה מאושפז נרצח.