ועכשיו אליכם, חברי הכנסת, חבריי, אחינו החרדים, לא התייצבתם, לא התייצבתם. אקדח הוצמד לרקתנו, סכין חתכה בצוואר – לא באופן מטאפורי – ולא באתם. זאת מחשבה כואבת שממשיכה להכאיב ואין לה מזור אם לא נתקן מעתה והלאה.
← כל מה שאמר יעל רון בן משה