“מעל 30,000 מבנים נמצאים בסכנת הריסה: כ-15,000 מבנים בבנייה קלה ו-14,000 מבני מגורים. בתוך המבנים האלה מתגוררים מעל 130,000 אזרחים ערבים. לכולם יש בתים בסכנת הריסה, כי המדינה לא מתכננת; כי המדינה לא חושבת על החברה הערבית – איך לפתח אותה, איך לתכנן אותה, איך לתת לאנשים עתיד טוב יותר.

“ממשלה שידעה רק לרדוף את החברה הערבית-הבדואית בנגב במקום לדבר איתם בשפת התכנון ולשבת איתם ולנסות לתכנן ולתת פתרונות, מדברים איתם רק בשפת הכוח, בשפת הריסת בתים.

“הרבה הריסות בתים בחברה הערבית, בנגב כפרים נהרסו, ביישובים הערביים הרבה בתים נהרסים.

“ולכן מדיניות הריסת הבתים היא מדיניות כושלת. במקום להרוס בתים, כבוד יושב-הראש, חייבים לתכנן בחברה הערבית.

“היה אפשר לתת לראש המועצה, יחד עם רמ"י, להגיע להסדר עם התושבים בלי להרוס בתים. הריסת בתים צריכה להיות הפתרון האחרון.