“כעת, כאשר הכנסת העשרים-וחמש מתקרבת לסוף ימיה, אפשר לקבוע בעצב ובצער שהציון של הממשלה הנוכחית בתיקון הנזקים של הממשלה הקודמת ובחיזוק הזהות היהודית של המדינה, הוא ציון נכשל.

“הוא הולך ומתחבר לזהותו היהודית מבלי שאף אחד כפה עליו את זה, וממילא יש יותר דרישה לאוכל כשר.

“עלינו לחזור ולבסס במרחב הציבורי של מדינת ישראל את ערכי היהדות והלאום שלנו, עלינו להשתחרר מהתעמולה הפרוגרסיבית הדוגלת במחיקת הזהויות והמנסה למחוק את האומה, את האדם ואת האנושות כולה.

“נפגשנו עם ההשלכות הכואבות של תרבות פוסט-מודרנית שטשטשה את הזהות שלנו – זו שניסתה בכל כוחה להשכיח מאיתנו שיש אמת ושקר, טוב ורע, שדרכם של אויבינו היא רשעות ואנטישמיות ולא נרטיב לגיטימי, שיש לנו זהות לאומית יהודית שלא רק מותר, אלא רצוי וחובה להכיר אותה, לא להתבייש בה ואף לנהל את חיינו הציבוריים על פיה.

“לעומת זאת, אם נושאים עין לעבר התורה והזהות היהודית, יש אמונה ותקווה לחברה עם חלום וייעוד שונים לחלוטין; חברה שבה יש כבוד למורי הדרך הרוחניים, לאנשים המבוגרים, ובמיוחד כבוד לאבא ואימא; חברה שבה לא מחרחרים מלחמות בין גברים לנשים ולא מערערים לילדים את הסמכות והיחס להורים, אלא כולם יחד משתייכים למסגרת משפחתית אחת מלוכדת, שהיא מקור העוצמה והאושר שלהם; חברה אופטימית שמאמינה בתיקון עולם וחותרת אליו ללא הפסקה; חברה שכבר כיום נמצאת במקום הרביעי במדד האושר העולמי – אושר ב-אל"ף, כמובן; חברה שבה ככל שיש יותר חיבור למסורת, למורשת ולתורה, וככל שמשתייכים למסגרת משפחתית יותר גדולה ויותר יציבה, יש יותר שביעות רצון מהחיים ויותר אופטימיות, כמו שמראים סקרים באופן עקבי.