אחד ממאפייניהם הבולטים של משטרים טוטליטריים הוא שליחת היד לאקדח כנגד מה שכינו – תרבות מנוונת, חתרנית, לא פטריוטית או אנטי-לאומית. משטרים כאלה תמיד עשו הבחנה בין התרבות הזו, המסוכנת והפסולה שיש להשתיק ולחסל, לבין "התרבות הנכונה", שחייבת להיות לאומית, מה שמתבטא בפועל בנאמנות לשלטון וצייתנות עיוורת לראשיו.