היושב-ראש חבר הכנסת רוטמן מנהל את הדיון באופן בלתי ענייני, לא מאוזן, תוך ניצול לרעה של סמכויותיו. הוא מונע ביטוי הולם של חברי הכנסת, ויותר גרוע מזה – הוא לא מאפשר דיון מרכזי, אלא דיון שמתנהל בהיסטריה, תוך בריונות וכוחנות אלימה כלפי הייעוץ המשפטי, הן של הוועדה הן של הממשלה, וגם בוז וסרקזם מתנשא כלפי המומחים המגיעים לוועדה – על חשבון זמנם, דרך אגב – ו"מעיזים" לחלוק עליו.