כמה בוז ורוע ואדנות יש במשפט הזה של אורית סטרוק. במקום להתחנן לסליחה ומחילה על כך שהשורדת, שהחטופה, שהאישה נחטפה מהבית שלה בפיג'מה ועונתה עשרות ימים בשבי במנהרות חמאס בעזה, אחרי שראתה את הקהילה שלה נטבחת, השרה אורית סטרוק משוכנעת שהשורדת חייבת לה את חייה, כי היא עשתה לה טובה והרימה את היד בעד שחרורה. איזו בושה, איזו חרפה.
← כל מה שאמר יוראי להב הרצנו