מה משפחה ממוצעת שחיה בקו העוני וחוסכת שקל לשקל ומסתכלת על הריבית, כמה זה עלה או לא עלה וכמה הצהרונים עלו או לא עלו, ועושים את החישובים על תרופות ועל ילדים – וזה לא שיח פופוליסטי – על מזון, מה הם יגידו על 40,000 שקל על ספר ומאפרת? זה סטייט אוף מיינד של חזירות, של ניתוק מוחלט, שהציבור לא יכול לסבול ואנחנו לא צריכים לסבול.
← כל מה שאמר נאור שירי