ולכן אני חושבת, שוב פעם, שהממשלה הזאת לא מתכווננת לתת פתרונות לחברה הערבית בכללותה ולא רק לחברה הבדואית. זה התחיל בכתובת הברורה של הקיצוצים בתקציבים בחברה הערבית והקיצוצים בתוכניות המיועדות לחברה הערבית. הם לא באים ממקום של נוחות ושל פריבילגיה אלא ממקום של לסגור קצת, להתחיל קצת, צעד אחד בכיוון של סגירת פערים ולא משהו אחר.