“עם ישראל, גם כשהיה בגלות, גם כשהיינו בסיטואציה שלא הייתה לנו משטרה, לא טבחנו, לא רצחנו, לא ירינו בחתונות, לא חילקנו בקלאוות, לא אנסנו, לא ערפנו ראשים. כל הדברים האלה הם לא בתרבות שלנו. למרבה הצער, אצלכם יש לזה מחיאות כפיים.

“הסיבה פשוטה, מכיוון שאתם לוקחים את החברה הערבית לעברי פי פחת. אתם מרסקים, בזה שאתם לא מצפים מהחברה שלכם לתרבות אחרת.

“הבעיה המרכזית של ערביי ישראל דווקא – ודווקא עכשיו משנות האלפיים, או נגיד את זה מ-1995 – היא הנהגה שלא דואגת לחינוך, אלא דואגת לזרוק את האחריות על האחרים.

“אני עכשיו רוצה לענות את התשובה של המשרד לביטחון לאומי, ואני רוצה גם להזכיר לכולם, ובאמת, יואב, בלי טיפה של ציניות – כשאנחנו מסתכלים על הפשיעה הגואה במגזר הערבי, אז נכון, זה גם נושא של אכיפה, אבל הרבה יותר מזה שזה נושא של אכיפה זה נושא ערכי אידיאולוגי.

“ואתם, חברי הכנסת הערבים, צריכים להבין. גם אנחנו עברנו שנים קשות. מעולם הפשע אל שגשג אצלנו, כמו שהוא משגשג בחברה הערבית, דווקא במדינת ישראל.