“המאבק הוא בניצול, בסרסרות ובצריכת זנות והוא צריך להימשך ואף להתחזק, אך הוא צריך להיות ממוקד בגורמי הניצול והפגיעה, לא במי שנמצאות ונמצאים במצוקה.
“מתוך כ-10 מיליון אינטראקציות של יחסי – איך אני אקרא לזה – של צרכני מין, של זנאים, ניתנו דוחות רק ב-0.01% מהמקרים. אין אכיפה בכלל של החוק.
“כן, יש צד אחד שיש לו יותר אחריות, כי הוא מנצל באופן חד משמעי, אלים, מתועב, צד אחר שהוא קורבן, קורבן מחריד, שבדרך כלל נפגעה כבר בילדות פגיעה אנושה, שזה מה שמאפשר לה להיאסף בגיל אחת עשרה על ידי איזה סרסור ולהפוך להיות מכורה לסמים ושפחה לזוועות שמעבירים אותה צרכני זנות.
“אז כמובן שצריך גם לאכוף וצריך לתת קנסות, ובממשלת השינוי ראינו שהיו הרבה יותר קנסות וזה היה הרבה יותר אפקטיבי.
“כי, לצערי הרב, בשנתיים האחרונות האכיפה בתחום הזה שאפה למינוס כלום, התמקדה רק במרכז, כאילו אין בעיות בצפון ובדרום. וגם שם זה היה כל כך זניח שזה פשוט ביזיון.
“יש ירידה משמעותית באכיפה וזה כן סיפור של סדרי עדיפויות. סדרי עדיפויות הם ברגע שיש רוח שבאה ואומרת שזה מספיק חשוב. הרוח הזאת לא קיימת היום.
“והכי מטריד אותי שיש ירידה באכיפה נגד צרכני זנות ב-94% בשנת 2024.