“אני רוצה לדבר על – קראתי על מקרה של אישה מערערה שניגש אליה מישהו. פרסם חסן שעלאן שבא אליה יהודי עם נשק ואמר לה: את ערבייה, כלבה, צריך להרוג אתכם וכדומה – בתוך מדינת ישראל; וחזר ואמר דברים, ניבולי פה עד יותר קשים מאלה, לאישה ערבייה. זה יעבור כלאחר יד כי במדינת ישראל מותר ליהודי להיות גזען ולערבי אסור לענות או אסור להתגונן.
“עוד כמה פיות נסתמים. כאן במליאה ובכל מקום, אף אחד לא יחשוש מגזענים, מפשיסטים, שבונים את הקריירה שלהם על שנאה של ערבים ועל דחיקת הציבור הערבי.
“זו בוודאי בעיה של תרבות, תרבות הגזענות וההזנחה מצד המדינה. אנחנו, האזרחים הערבים, חיים ללא מדינה. המדינה מתיימרת להיות מדינת היהודים, לא במובן של מימוש זכות ההגדרה העצמית לעם היהודי, לא, לא – אלא להזניח מכול וכול את האזרחים הערבים.
“הרבה שיאים איומים רושמת הכנסת העשרים וחמש. אחד מהחמורים שבהם הוא רמת הגזענות והדה-לגיטימציה של אזרחי ישראל הערבים. אמרתי בעבר: ממשלת נתניהו האחרונה היא ממשלת בן גביר הכהניסט הראשונה, ואוסיף עכשיו ואומר: הכנסת העשרים וחמש תחת מנהיגותו של אמיר אוחנה היא הכנסת הראשונה שבה הרוח שמרחפת היא רוחו של כהנא ולא רוחם של הרצל, של בן גוריון או בגין; רוח רעה שמרחפת מעל תהום הגזענות והעליונות היהודית.
“מכובדי יושב-הראש, אתמול נהרגה ספאא עוואד מהיישוב שפרעם מפגיעת טיל שנורה, והיום געשה הרשת בתגובות שהן תגובות גזעניות. אני רוצה להקריא חלק מהתגובות האלה: אם היא מוסלמית היא לא מעניינת; לכל טיל יש כתובת; גול עצמי; כן ירבו. אנחנו מדברים על אזרחית מוסלמית – תודה להשם; רק בשורות כאלה, הלוואי.
“אחרי הפגיעה הקשה באל-בענה ובמג'ד אל-כרום היו כל מיני טוקבקים. למשל: יאללה, מי רוצה בקלאווה? תביאו באהבה, מחכה לכם; לא ברור למה הפוסט הזה קודר כשאמורים לשמוח; תודה לאלוהים; היידה; כן יירבו בכל הכפר; ישתבח שמו; חסדי השם, קצת בשורות טובות לפני השבת; תודה לאל; חבל שכל הטילים לא נופלים שם; שיהרגו את עצמם, ברוך השם; אני גזענית גאה, אני שמחה.
“א. אני רוצה – לא כחבר כנסת, סתם כאזרח – לבקש סליחתם של כל הצוותים האלה על כך שיש בינינו קיצוניים שמתירים את פיהם ואומרים דברים שלא יעלו על הדעת; שכל רצונם אינו אלא להלהיט ולהבעיר את המדינה הזאת שעכשיו צריכה לטפל באויביה, ועל זה אין עוררין. אבל האנשים הערבים, הצוותים הרפואיים, הם אינם האויבים של אף אחד.
“חלק מהגזענות הישראלית – מטילים את האחריות עלינו, ושואלים אותנו ברחוב: למה אתם מתנגדים שהשב"כ ייכנס לישובים שלכם? כאילו השב"כ לא נמצא ביישובים שלנו; כאילו הממשלה מחכה לעמדה שלנו-אנחנו; כאילו כשערבי רוצח יהודי שואלים אותנו איך לטפל בתיקים; כאילו כשערבי מבצע פעולה נגד מה שנקרא ביטחון המדינה פונים אלינו ושואלים אותנו שאלות – פתאום הקואליציה רוצה להחליט עבור האופוזיציה איך להתנהל. זה חלק מהגזענות.