“הצעת החוק מבקשת לתקן את הגדרת "אלמנה" בסעיף 238 לחוק כך שנשים עגונות או מסורבות גט, שעונות על הגדרה נפרדת כפי שפורט לעיל, יהיו זכאיות לקצבת שאירים מכוחו של בן זוגן, שעקב התנהלותו טרם הושלמו הליכי הגירושים.
“העוול הזה מתאפשר משום שהחוק מוציא מכלל הגדרת אלמן או אלמנה את מי שחיו בפירוד לפני פטירת המבוטח או המבוטחת, ושולל את זכאותם לקבל קצבת שאירים, כאמור.
“יחד עם זאת, החוק מוציא מהגדרת אלמנה או אלמן מי שהייתה נשואה למנוח לפחות שנה או חצי שנה אם היא בת 55 ומעלה.
“העוול הזה מתאפשר משום שהחוק מוציא מכלל הגדרת אלמן או אלמנה את מי שחיו בפירוד לפני פטירת המבוטח או המבוטחת, ושולל את זכאותם לקבל קצבת שאירים, כאמור. ההגדרה בחוק אינה מבחינה בין מצבים שונים של עוולות, ואי-אפשר להסתכל על ספר החוקים ולחשוב שזה סתם ספר שמנוסח בקפידה, במילים גבוהות, משפטיות.
“כיום אלמנה שבן זוגה נפל והיא זכאית בשל כך לזכויות לפי חוק נפגעי איבה או חוק המשפחות, יכולה לקבל קצבה לפי חוק שירות הקבע רק בהגיעה לגיל 35, ואנחנו מבקשים לבטל את התנאי הזה, ולהעניק גם לאלמנות הצעירות זכות לקבלת הקצבה. אני חושב שחשוב מאוד לקבל את הצעת החוק הזו.
“החוק הישן, הארכאי, הוא לא באמת נותן את הפתרונות לעולמה של אישה שנכנסת לסיטואציה כזאת, במיוחד כשיש כל כך הרבה ילדים יתומים במלחמה הזאת.