“היו מי שחשבו שהכאב הזה של הפרהוד שייך רק לעדה מסוימת, לקבוצה מסוימת – זו טעות. הפרהוד הוא חלק מהזהות של כולנו, כמו שהפרעות בקהילות אחרות ברחבי העולם הן חלק מהזהות של עם ישראל כולו, שמצא את עצמו נרדף בכל מקום שהוא – חוץ מבארץ ישראל, ששם יכול היה לפחות לעמוד ולהגן על עצמו.
“אני מודה שהייתה לי הזכות להעביר את החוק להנצחת זכר קורבנות הפרהוד, שכולל טקס מרכזי של הממשלה, יום ציון בכנסת – שזה היום, ובפעם הראשונה זה נעשה במסגרת החוק ולא הצעה לסדר-היום – להנחיל את זה במוסדות החינוך, ולא עוד טקסים וולונטריים ולא עוד בקשות לקיים טקסים, אלא טקסי זיכרון מכוח החוק, כי זו הבמה הראויה עבורם.
“והינה, דווקא בשנה זו, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, מלחמת קיום שאין צודקת ממנה, כאשר אנו שוב עדים לצדדים האפלים ביותר של האויב הנאצי-חמאסי ולתהומות הרוע האנושי שאין להן סוף, אבל מצד שני גם נאלצים שוב להכיר במגבלות הזיכרון האנושי הגלובלי ולמרבה הצער אף האישי, הצעת החוק של חברי חבר הכנסת אופיר כץ באה ומעוררת תקווה. כן, חשוב להנכיח בתודעה הלאומית את פרעות הפרהוד ואת מעשי הזוועה של הערבים הנאצים בדורות הקודמים. זיכרון הפרהוד הוא לא נחלתם ההיסטורית של יהודי עיראק בלבד אלא תזכורת טרגית שנושאת עימה לקחים חשובים לבני העם היהודי כולו.
“הייתי למעשה הראשון שהעלה את הנושא הזה פה בכנסת ב-2019 ואני מאוד גאה על זה. אני חושב שההצעה הזאת, לא רק שהיא ראויה, היא חשובה.