“אנחנו הגשנו את הצעת האי-אמון הזו בעניין מדיניות ההריסה וההדרה והמחנק התכנוני נגד האזרחים הערבים. בימים כהרגלם ולאורך שנים רבות דיברנו על מדיניות שיש בה חוסר תכנון ומחסור בתוכניות מתאר, היעדר הרחבת שטחי שיפוט וחסמים תכנוניים מתמשכים. כל הזמן דיברנו על זה והייתה התייחסות לאפליה, להדרה, למדיניות שלא רואה את האזרחים הערבים בנגב. אבל את האמת, לאחר שאנחנו מסתכלים על הסטטיסטיקה של ההריסות בתקופה האחרונה, אי-אפשר לא לשאול את עצמנו: מה השתנה?
“בתקופה האחרונה אנחנו עדים גם לגל הריסות בנגב, גל הריסות בתל ערד, ביישוב קסר א-סיר, במקומות אחרים. היום בברטעה למרות הירי הרקטי המשיכה המדינה להרוס, לא מתחשבת באזרחים. לפני כמה ימים גם בכאבול – הריסות על ימין ועל שמאל, בצפון ובדרום. המדינה לא מתחשבת באזרחים שלה, וזה חבל. אני רוצה להגיד בצורה ברורה ובצורה כנה: יש שרים שבאמת משרתים את האזרחים, גם הערבים וגם היהודים, מסתכלים על האזרחים בצורה רחבה, בצורה אחרת, אבל חלק מסתכלים כל הזמן, במשך ארבע שנים, אדוני היושב-ראש, רק על פריימריז, וזה עצוב. ככה הממשלה לא אמורה להתנהל.
“אמרנו ונמשיך להגיד, אין שום פתרון, לא בכוח ולא דרך דחפורים ולא טרקטורים, הפתרון היחיד הוא דרך הידברות. אנחנו רוצים שהממשלה תחליט להפסיק את ההריסות, ולטפל בפשיעה בחברה הערבית ולהכיר בכפרים בנגב. זאת הדרישה שלנו, לנהל דיאלוג עם האנשים - -