“האמת, כל מי שמכיר אותי – לפני שהגעתי לכנסת, מ-1992 ועד 2015 עבדתי עם נפגעות אלימות על כל סוגיה ושמעתי סיפורים מסמרי שיער. אני חושבת שאני צריכה להתחיל להודות לכל הנשים והנערות שחשפו את עצמן בפניי, כשליוויתי אותן והן סיפרו לי על פצעיהן ועל הכאב הנפשי והפיזי שהן עוברות בכל יום. כל הזמן חשבתי שאם הכאב הזה לא עובר, ואם הכאב הזה מלווה את הנפגע או את הנפגעת עד סוף ימיהם, אז למה ומה פתאום הזכות להגיש תלונה, הזכות לבקש צדק, הזכות לבקש ענישה של הפוגע, שהיא חלק מתהליך הריפוי של הנפגעת – יש עליו תאריך פג תוקף; יש עליו תאריך שאחריו אי-אפשר לממש את הזכות הזאת. זה היה בלתי מתקבל על דעת.
“הייתי שמחה מאוד אם הייתי עומדת היום כדי לברך על זה שאנחנו מבטלים טוטלית את ההתיישנות במקרים האלה, אבל לצערי, כמו כל מאבק חברתי אנחנו כנראה נעבור אותו בהדרגה ולאט- לאט, ובכל פעם ננגוס בעוד הצלחה ובעוד הצלחה.
“לכן בהרבה פעמים, בטח כשהם קטינים, לוקח להם זמן בכלל לבוא קדימה ולומר את מה שעבר עליהם. לכן, לדוגמה, החוק שלי לשמירת ערכות האונס, מתחבר כאן מצוין. כי בסוף, כשאותה נאנסת עוברת תקיפה מינית, יש לה – מה שהחוק לשמירת ערכות אונס עשה, הוא אפשר לשמור במשך 50 שנה את ערכת האונס. וכך גם אם היא תיזכר, עוד שנתיים או שלוש או ארבע שנים או אפילו עשר שנים, יהיה מי שישמע אותה.
“אנחנו מדברים פה על עניין ההתיישנות, על האפשרות של הנפגע או הנפגעת לבוא ולהגיד – נפגעתי, ולבקש צדק. אז למה זה שייך אם הוא קטין או לא?
“עבור נפגעים ונפגעות רבים זה עדיין לא מספיק, כמו שאמרתי, ואני רוצה כאן לבקש מהם סליחה שעוד לא הצלחנו את הכול, אבל גם להבטיח שהמאבק הזה לא יסתיים עד שנבין שכל אלה שמחקו אותם לאורך השנים יקבלו מענה. כי לנפש של ילד לא יכול להיות תאריך תפוגה, כי בעולם המערבי הבינו, והצעת החוק הזאת, אגב, מסתובבת בכנסת לדעתי מעל עשור.
“ההצעה הזאת רוצה להרחיב את ההתיישנות והיא התקדמות עצומה, אבל היא לא שלמה, ואני אומרת – היה לי קשה.
“אני מאוד מקווה שאנחנו מתחילות פה דרך עד לביטול ההתיישנות לגמרי. כמו שעל הכאב אין התיישנות, כך גם המחיר של מי שהכאיב ומי שפגע צריך שיהיה בלי התיישנות.
“התיקון המוצע כאן מבטא תהליך של התפכחות שאנחנו עוברים כחברה באופן שבו אנחנו מבינים טראומה מינית. הוא מבטא הכרה בכך שנדרש זמן הבשלה של נפגעים, וכן, זמן ההבשלה הזה אינו תמיד תואם את לוח הזמנים של מערכת המשפט.
“בנימה אישית אני יכולה לומר כי במסגרת השירות הצבאי שלי כיוהל"מ זכיתי לטפל בחיילים שנפגעו עוד בילדותם. טיפול רגשי הוא נדבך מרכזי בתהליך השיקום אשר עשוי להביא במעלה הדרך להגשת תלונה. זכות הבחירה חייבת להיוותר בידי הנפגעת או הנפגע באשר לעצם הגשת התלונה ולעיתוי הגשת התלונה. הנתונים שאנחנו נחשפים אליהם היום רק מחזקים את הצורך הבוער בתיקון הזה. לפי הדוח השנתי של 2025 של איגוד מרכזי הסיוע, שמנתח נתונים של 2024, ניתן לראות שבמרכזי הסיוע הוגשו יותר מ-51,000 פניות. 68% מהפניות עסקו בפגיעות שהתרחשו עד גיל 21, וב-71% מהמקרים – שימו לב איזה גודל – פגיעה מינית בילדות שבה הפוגע היה בן משפחה קרוב.
“הייתי רוצה להרחיב את תקופת ההתיישנות, ואפילו לבטל אותה, כי שום דבר לא מתיישן בדברים האלה. זה משהו שמלווה את הנפגעות והנפגעים כל ימי חייהם, וזה לא מתיישן.
“אני רוצה להגיד שאם צריך היה להמחיש כמה החוק הזה הוא חשוב, אז ממש עכשיו פורסם שלצערי הרב הראשי לישראל דוד יוסף – אהרון רבינוביץ' מפרסם – הגיע לברך את ראש ישיבת באר יהודה יצחק טופיק, שארבעה מתלמידיו העידו כי הוא פגע בהם מינית כשהם למדו אצלו. לא היה כתב אישום רק בשל עניין טכני של התיישנות – עוד דבר שנצטרך לטפל בו בהקדם.
“ההצעה מהווה נדבך בתיקון שהצטווינו לעשות בשביל נפגעים ונפגעות רבים, ביניהם יהונתן לוין זכרו לברכה. יהונתן עבר פגיעה על ידי בן דוד, לאחר שהוא התבגר והבשיל נפשית עד לידי הגשת תלונה, הוא גילה שהתלונה לא תמשיך, שתקופת ההתיישנות לא מספיקה ושהמתעלל לא ייענש.
“האמת היא – ויושב פה אדוני שר המשפטים – שמן הראוי היה לבטל בכלל את ההתיישנות על עבירות מין, כי כל סוג של דינמיקה, של קירבה ושל כוח, שמביאה לאפשרות לבצע עבירת מין במישהו או מישהי שהם קטנים יותר, חלשים יותר, פגיעים יותר, פגיעות יותר, חשופות יותר, היא כזאת שמקשה גם על היכולת לבוא אחר כך ולהתלונן, ולמרבה הצער מקשה גם על היכולת לקבל טיפול, ריפוי ושיקום.
“אז מה שאנחנו מעבירות ומעבירים כאן בקריאה טרומית הוא עוד צעד, עוד חלק של הפגיעות המיניות, הכול כך רבות שאנחנו מרחיקים את ההתיישנות עליהן, אנחנו מאפשרות ומאפשרים יותר סיכוי לנפגעות ונפגעים לקבל הכרה, שזה הדבר החשוב ביותר, הכרה בפגיעה שנעשתה להם, ואולי אם התהליכים יעבדו כמו שצריך, אולי גם מיצוי הדין עם הפוגע.
“אני מברכת את חברתי, חברת הכנסת שלי מירון על העלאת הצעת החוק הזאת. שנים אין-ספור ממש אנחנו נאבקות כדי לבטל את ההתיישנות על עבירות מין, בוודאי עבירות מין שנעשו במשפחה, בוודאי עבירות מין על קטינות וקטינים.