“בשלוש השנים האחרונות קיבלתי כחבר בוועדת החוץ והביטחון עשרות פניות בנוגע למגבלות שמטילים פרקליטים צבאיים במרכזי האש על לוחמינו. כמה דם נשפך כאן, דם לוחמינו, דם אזרחינו?
“וזה מרתק, כי רק ב-2022 במאמר לאוניברסיטת רייכמן אמר פרופסור אהרן ברק שבשום מקום בעולם המערבי אין התערבות של בתי משפט בענייני מלחמה, כמו שיש בישראל. לא פעם, הוא אומר, נלחמת הדמוקרטיה כשידיה קשורות לאחור. הוא מתגאה, הכהן הגדול של מערכת המשפט. אבל עכשיו, פתאום, הם כבר לא התערבו.
“וכשאני מדבר על מערכת המשפט אני לא מדבר רק על בג"ץ, אני מדבר על הפרקליטות הצבאית שיושבת במרכזי האש, על היועמ"שים שיושבים בקבינטים ועד לבג"ץ, האם זה יישאל בוועדה שתוקם על ידי מערכת המשפט?
“במקרה הזה הריבון פה הוא הצבא, כשאנחנו מדברים על כך שהרמטכ"ל הוא זה שכפוף לדרג המדיני, אבל כל מי שבהיותו לובש מדים באופן טבעי כפוף ישירות לרמטכ"ל, ולא למסגרות חיצוניות כאלה ואחרות לרבות מערכת המשפט, ואת הקשר ההרסני של מערכת המשפט למערכת הצבאית ראינו בכמה פרשיות שאותן ארחיב בהמשך.
“הגיע הזמן לממש את מה שרבין, בעצם, אמר: צריך לנהל את המלחמה בטרור בחמאס בלי בג"ץ. כן, גם על חשבון הזכויות של האויב.
“עכשיו יש סוללות משפטנים שמתנגדים. למה? חופש ביטוי, חופש עיתונות, ולכן מטילים אין-ספור מגבלות, מגבלות על מגבלות על מגבלות, העיקר שבסוף החוק הזה יהיה מנוון באיזושהי הוראת שעה כזאת. שכפ"ץ משפטי. אתם כבר מבינים, כולנו מבינים על מי השכפ"ץ הזה מגן בסוף.
“ישנם נושאים שאינם בסמכותכם ואתם לא תקבעו לא את צורכי הביטחון או נוהלי הביטחון של חיילינו, וזה נכון הן לגבי נושאים של הוראות פתיחה באש ועניינים מבצעיים כאלה ואחרים.
“אני ישר מציגה את עצמי, והוא אמר לי: תשמעי, הסיבה שהצבא שלנו וכוחות הביטחון נפגעו והם חלשים זה בגלל ההתערבות של בית המשפט והפרקליטות, לכן הצבא שלנו הוא חלש. אני הסברתי לו בעדינות – בכל זאת, אבא לחייל פצוע, צריך יחס מאוד מאוד עדין – באתי ואמרתי לו: תשמע, זה לא זה, אתה טועה.