“אני רוצה להגיד לך משהו. תראה, מדינת ישראל, ב-7 באוקטובר קמו עליה אויביה לכלותה. מכל הגזרות, איפה שלא ראית, איפה שלא הסתובבת, אתה מוצא אויב. יש סביבנו, אני אומר, חצי מיליארד מוסלמים שקמים בבוקר, חלק גדול מהם, חושבים איך לשחוט 7 מיליון יהודים. ולכן מדינת ישראל ובכלל עם ישראל נלחם פה עוד לפני קום המדינה. עשו פה פוגרומים ביהודים, פה בארץ ישראל – אני לא מדבר כרגע על השואה שהייתה באירופה – על ידי ערבים שחיו פה. לכן, זה גורלו של העם הזה. מהרגע שהקדוש ברוך הוא נתן לעם הזה את התורה והגדיר אותו כעם זה מה שקורה לנו.
“ירושלים נועדה להיות מרכז עולמי לתורה ולחוכמה, לרוח ולאמונה, אבל בשביל החזון הזה – דווקא בשביל החזון הזה – היא חייבת להיות יהודית. העם היהודי צריך להיבנות בה כעם גדול וחזק, להתגבר על הסכנות הקיומיות – שכמו שאנחנו רואים עדיין מידפקות על דלתותינו – ולטפח בירושלים, בישראל, את התרבות של הצדק והמוסר, את הדעת והחוכמה העליונה.
“כי רק ש"הן עם לבד ישכון ובגויים לא יתחשב", זאת הדרך היחידה שלנו לשמור על מדינת ישראל.
“יהודה ושומרון, ירושלים, הכותל המערבי ומקום המקדש שבהם פעלו אבותינו ואמותינו, אלו שבהם התנבאו נביאנו, שפטו שופטינו ומלכו מלכינו, נושאים ייעוד עמוק ותובעני. אבל אי-אפשר לברוח מהייעוד של ממלכת כוהנים וגוי קדוש.
“בכל שבת אני מתפלל את התפילה לשלום המדינה; אני גם מניף דגל המדינה. דרך אגב, לא כולם בממשלה הזאת אומרים תפילה לשלום המדינה, ולא כולם מניפים את דגלי ארץ ישראל – גם לא ביום העצמאות – אבל אנחנו אומרים: "אבינו שבשמים, צור ישראל וגואלו, ברך את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. הגן עליה באֶבְרת חסדך / ופרושׂ עליה סוכת שלומך / ושלח אורך וַאֲמִתְּךָ לראשיה, שריה ויועציה".