“אדוני היושב-ראש, אני מעלה כאן סוגיה אנושית ומוסרית דחופה: גל הריסות הבתים בנגב. בימים האחרונים קיבלו עשרות משפחות בדואיות צווי הריסה. מעל 50 בתים נמצאים תחת איום וחלקם כבר נהרסו. תל עראד, קסר א-סר, בא-סר וגם באבו תלול. מאחורי המשפחות הללו – א-נבארי, אלהואשלה, אבו מערוף, אבו סבילה – עומדים ילדים, הורים וקשישים.
“אנחנו פונים מכאן לראש הממשלה ולצוות של ראש הממשלה: אנחנו דורשים התייחסות רצינית לחברה הבדואית בנגב, לא ללכת נגד הבדואים בנגב, לא לגרש את המשפחות מהקרקעות שלהן, לא לעשות ביזנס על הקרקעות של אום אל-חיראן ולהקים יישוב חדש בשם דרור. בנגב יש מספיק מקום לכולם, לא צריך להתנגח וללכת נגד המוחלשים, נגד הבדואים בנגב. תודה.
“מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קיווינו לחזור לכנסת ולעמוד כאן ולהגיד לתושבים בנגב שהממשלה החליטה לתת פתרונות לתושבים הבדואים, החליטה להפסיק את ההריסות, לתת תקווה לזוגות הצעירים. אבל מה עושים? גם בפגרה וגם בפתיחת שנת הלימודים ממשיכים להרוס, ממשיכים לחלק צווי הריסה.
“תדאגו קודם לזכויות הבסיסיות של הילדים, הנשים, הזקנים והצעירים הערבים הבדואים בנגב, לתת להם אופק לעתיד יותר טוב; תבקרו אותם ותראו איך הם חיים; תלכו ותדאגו לילד שהולך 2 ק"מ כל יום ברגל כדי להגיע לכביש שיש בו תחבורה ציבורית; תקימו גנים ומשפחתונים לילדים; תדאגו להם למים עד לפתח ביתם כמו כולם, לא במכלים שממלאים אחת לשבוע.
“לכן אני פונה מכאן לסיירת הירוקה להחזיר מיידית את הגמלים שהוחרמו אתמול ולשבת עם בעלי הגמלים וכל הבדואים שמגדלים אותם ולהכיר בהם כמשק חקלאי מוכר. כי עד היום הגמלים לא מוכרים כמשק חקלאי מוכר בנגב. צריך להכיר בהם כמשק חקלאי מוכר, לתת להם את האישורים, את שטחי המרעה, את המכסות של המים המתאימות וגם לעזור לאנשים.