“יש סיבה שדוד המלך היה אחת מהדמויות הגדולות בתולדות עם ישראל. לא כי הוא היה חף מטעויות, אלא כשהוא נכשל, הוא ידע לומר: אני אחראי.
“אזרחי ישראל מסתכלים על הכלכלה. האם הם מסתכלים על כלכלת ישראל ואומרים שיש פה מישהו בחזית שלוקח אחריות? לא כיוונתי ששר האוצר יהיה פה, אבל לא, אני לא חושב שזה המצב.
“אני חושב שדווקא אנחנו פה צריכים לגזור על עצמנו בנושא הביטחוני הזה – וזה נושא ביטחוני – רגישות יתר, להתעלות על מה שאנחנו בדרך כלל עושים, ולקחת את הנושא הזה החוצה, החוצה.
“היא הייתה אישה יוצאת דופן, וזו מנהיגות, איך לוקחים אחריות, שלצערנו, בהשוואה לימים האלה, אנחנו אומרים: איפה האחריות, איפה המנהיגות.
“יש פה בקואליציה אנשים שחושבים שאם הם יתגוללו על הרמטכ"ל, על ראש השב"כ, על אלופי צה"ל, אז הם ימנעו את 7 באוקטובר הבא או אפילו אירועים הרבה יותר קטנים מזה.
“שמענו אתמול מהרמטכ"ל בצורה אמיצה שהוא לוקח אחריות ומתפטר מתפקידו.
“זה דבר נדיר, אנחנו לא רגילים לראות התנהלות כזו של אנשים שלוקחים אחריות. רבין אמר למראיין מילים ברורות, שימו לב מה הוא אמר: האחריות היא משותפת, פורמלית ומוסרית, של אשתי ושלי.
“וזה גם גרם לי להיות בן אדם שלוקח אחריות, ואם אני עושה טעות – אפשר להודות בטעות ואפשר לקחת אחריות. זה לא מוריד מבן אדם, להפך, זה רק הופך אותו לבן אדם טוב יותר, בטח ובטח פוליטיקאי טוב יותר, והכי חשוב – מנהיג יותר טוב.
“בישראל כבר לא מקובל לקחת אחריות, להודות באשמה ולהתפטר, אבל במדינות מערביות אחרות אפשר לראות שהאחריות עוד לא עברה מן העולם.
“במדינה מתוקנת, כשמישהו עושה טעות ונותן הנחייה שלא בסמכות, יש לזה מחיר. במדינת ישראל שחרטה על דגלה שאין אשמה, יש אשמה אין אחריות, רק במדינה הזאת זה יכול לקרות.
“זה הזמן לאנשים הטובים, לאנשים שמדינת ישראל עומדת לנגד עיניהם, לאנשים שהעתיד של הילדים שלהם חשוב להם יותר מכל דבר אחר, לבוא ולעשות מעשה – לבוא ולהגיד מה בסדר ומה לא בסדר; לא להסתכל על השיקולים הקואליציוניים, לא להסתכל על מה יגידו האנשים לידי בכיסא, אלא להסתכל בראי; להסתכל בראי, לבוא ולראות אם הם אוהבים, אם אתם אוהבים את מה שאתם רואים ורואות.
“טוב שוועדת החקירה אמרה: במקום שיש אחריות, יש גם אשמה. יש בעיקר ציפייה מגורמי שלטון בכירים לקחת את האחריות על עצמם.