“אני רוצה להגיד לכל האזרחים שעֶמדתי ערכית נגד פגיעה ביהודים או בפלסטינים, נגד פגיעה בחפים מפשע.
“יש לי עמדה ערכית, מחוץ לכל פוליטיקה, נגד פגיעה בחפים מפשע. יצאתי חוצץ נגד הפגיעה בחפים מפשע ב-7 באוקטובר, גיניתי, הוקעתי את זה אולי אלף פעמים, ואני אעשה את זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, כי אני נגד פגיעה בחפים מפשע.
“כמו אלאא יש אלפי נשים עזתיות שאיבדו את הילדים שלהם, איבדו את המשפחות. יש משפחות שלמות שנמחקות מהיקום יום-יום בעזה. אני לא מבינה איך אפשר לעבור על זה בשקט.
“כל הכיבוש לא מצדיק כהוא זה פגיעה בילד יהודי אחד. אין דבר כזה. אני אומר את זה מהמקום הכי מוסרי, ללא כל קשר לפוליטיקה.
“והדבר החמור ביותר בחיסולים, כך גם בחיסול האחרון, אבל כל הזמן בעזה: כאשר נהרגים אזרחים, נשים וילדים – במקרה האחרון, כ-300 – אומרים: נהרגו או נפגעו בלתי מעורבים. אין משפט יותר קרימינלי מהמשפט הזה.
“- - גם עשרות אלפי ילדים עזתים הרוגים – גם זאת מציאות בלתי לגיטימית, בלתי חוקית ובלתי אנושית שחייבת להיפסק, ומכאן דרישתה הצודקת של מועצת הביטחון להפסקת אש.
“ביטוח לאומי הכיר ב-19,407 ילדים כנפגעי גוף ונפש בפעולות איבה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. 7,257 מהם ילדים מתחת לגיל 6.
“אומר לנו את הדבר הבא: המלחמה שלנו לא מול אנשי עזה, המלחמה שלנו מול חמאס. כל מי שנמצא, כל עזתי שנמצא באזור הלחימה הוא לא בלתי מעורב; הוא מחבל והוא בן מוות.
“קודם כול, אם יש משהו אחד שישראל צריכה ללמוד – אם יש קונספציה אחת שצריכה להתמוטט – הוא שהחיילים שלנו, החיים שלהם, הדם שלהם, העתיד שלהם, המשפחות שלהם הם בראש המעלה. הרבה הרבה אחר כך – ה-so called חפים מפשע, שבעיניי אין כאלה, כי חמאס היא עזה.
“- - ורק אנחנו, היחידים שעומדים נגד הפגיעה בחפים מפשע.
“ולכן האמירה שילד הוא ילד הוא ילד – אין יותר צודקת ממנה.
“אמרתי כבר ביום חמישי: ילד הוא ילד הוא ילד. הומניות לא יכולה להיות סלקטיבית. אני בטוח שכל אחד מכם כואב את הכאב של כל ילד – שהוא מכיר, או לא מכיר – שנהרג או נפצע או נעדר.
“אין שום דבר בעולם, ולא הכיבוש הארור, שמצדיק פגיעה בחפים מפשע. אין שום דבר בעולם שמצדיק כהוא זה פגיעה בבן אדם שהוא אזרח, בבן אדם חף מפשע. תמיד התנגדתי ואמשיך להתנגד בכל רמ"ח איבריי לפגיעה באזרחים.
“אנחנו מתנגדים לפגיעה בילדים, באזרחים, באשר הם. והחובה מוטלת על הכובש ולא על הנכבש.
“על אפכם ועל חמתכם אמשיך לזעוק את זעקת הילדים השקופים.
“ב-1944, בזמן מלחמת העולם השנייה, יוצא חיל האוויר המלכותי הבריטי למשימת הפצצה, והיעד, לגיטימי לגמרי, זה מטה הגסטפו בקופנהגן הכבושה, והטייסים הבריטים משלחים את הפצצות ומחטיאים, ובמקום מטה הגסטפו הם פוגעים בבית חולים, בילדים, ו-84 ילדים תמימים מסכנים נהרגים. זה לא טרור, חבר הכנסת כסיף?
“במקום לטפל במקורות הנשק, לטפל במחדל הנשק ולעשות חוקים להעניש את המקורות – כן, להעניש את המקורות כדי להרתיע אותם – באים לטפל באנשים, שברוב המקרים הם אנשים תמימים. אנשים אולי לא יודעים שבקרבם יש כלי נשק שמישהו החביא, אז הם ייהפכו לקורבנות של החוק הזה?
“ביקרתי בבוצ׳ה, אחד מפרוורי קייב שנפגעו קשות בתחילת המלחמה. אי אפשר להישאר אדיש נוכח המראות הקשים וסיפורי הזוועה ששמעתי ונחשפתי אליהם כאן, ישראל מגנה כל פגיעה מכוונת בחפים מפשע. צילום: שלומי אמסלם, לע"מ