“גם הבת שלי, איילה, שהזכרתי בהתחלה, שבזכותה ראיתי את המחזה הישראלי הזה, היא תלמידת כיתה ט', שמכיתה ג' לא לומדים ברצף – קורונה, חרבות ברזל, איראן 1, איראן 2, איראן 3, איראן 4 – חוסר בלמידה רציפה.
“אני שואל: המצב הביטחוני יצר פערים לימודיים משמעותיים בקרב תלמידים באזורי הדרום והצפון.
“שם אתה שואל את התלמידים: כמה זמן לא למדתם? חצי מהזמן הם לא היו בבית הספר. אני אישית הייתי צריך לפנות לשר החינוך, ושר החינוך אמר לי: מאיר, אני אעזור להם. לחלקם עזרו, חלקם הולכים עם תחושות קשות מאוד, אמרו: למה אצלנו לא?
“הפער הנ"ל שהזכרתי יגרום להגדלת הפערים במיוחד בפריפריה. וזה לא משנה, חברים, זה לא משנה אם הילד או הילדה הם מקריית שמונה או מהפזורה הבדואית. זה באמת לא משנה, כי הפער הזה, אם לא נפעל לצמצם אותו, לפחות לצמצם אותו – הוא רק ילך ויגדל.
“הילדים שם מקבלים 50% פחות בחינוך מתל אביב – כי אין לו כסף.