“אז התשובה היא כן, אני יישמתי מדיניות – מדיניות בעד תחבורה ציבורית, מדיניות בעד הפריפריה שאתם הזנחתם, ראשי עיר מהליכוד קיבלו ממני השקעות שהם לא ראו מכם עשרות שנים, וכן, אני חושבת שחבל לשפוך מיליארדים ביהודה ושומרון שבסופו של דבר לא יהיו חלק ממדינת ישראל, אלא ימשיכו לגור בהם שלושה מיליון פלסטיניות ופלסטינים.
“אמרת שמתוך 37 יישובים מעל 60,000 – בתשובה שהקראת – רק ב-14 יישובים יש תחבורה ציבורית. אני שואל אותך: למה לא בכולם?
“למרות הניסיונות שהיו בשנים האחרונות כן לפתח מערך תחבורה ציבורית, אבל לצערי הרב בשנתיים האלה לא נעשה שום דבר בחברה הערבית כדי לפתח תחבורה ציבורית.
“ב"סיכוי" קיימו מחקר עם נתונים ברורים: לפי נתוני דוח משרד התחבורה ב-2018, תושב יהודי מקבל בממוצע פי 2.5 יותר שירותי תחבורה ציבורית מתושב ערבי.
“נתחיל בנושא של התחבורה, של התחנות שכמעט אין – בהרבה יישובים אין אפילו תחנות אוטובוס רגילות או אין תחבורה בתוך היישוב בכלל. ואם יש תחבורה בין-עירונית, אז לרוב היא גם לא מונגשת.
“תשתיות רדודות יחסית למצב הכללי במדינה. לכן אני חושב שצריך תוכנית ייחודית לאוכלוסייה הערבית.