“כי הבעיה הכי גדולה היום בחברה הדרוזית וביישובים הדרוזיים זו בעיית התכנון. כשהתכנון לא מתקדם – אין בנייה; כשאין בנייה – אין חתונות. היום הגידול הטבעי של העדה הדרוזית הוא פחות מ-1.2, הנמוך ביותר במדינת ישראל.
“בוודאי, אנחנו מדברים על היישובים הדרוזיים. מתי אתם קידמתם באופן מעשי תוכניות שתואמות את הצורך בצמצום הפערים שהתגלו עד היום?
“לחברה הדרוזית, שתקדם את התכנון ביישובים הדרוזיים, תעבוד 24 שעות בנושא הזה ותקדם את כל התכנון בחברה הדרוזית.
“ואני אומר לכם, הדבר הכי דחוף עכשיו היה לבוא ולקדם את כל התכנון ביישובים הדרוזיים. המצב של התכנון שם, והשר יכול להעיד, הוא גרוע ביותר. אין מה לעשות, ועדות התכנון הארציות, המחוזיות, המקומיות, לא יודעות לתכנן בקרקע פרטית.
“ואז אתה שואל את משרדי הממשלה, אומר להם: איך אתם מתקצבים 13.5 מיליון שקל לשנה כאשר ביישוב עוספיא ראש הרשות אומר שהוא צריך 13 מיליון? רק היישוב הזה ואנחנו מדברים על 20 יישובים.
“לצד ההישגים ולצד השילוב ישנם גם אתגרים משמעותיים, ובראשם סוגיית התכנון והבנייה.
“ביישוב עוספיא – אתם יודעים באיזו שנה אושרה תוכנית מתאר ביישוב עוספיא? 1978. זה אומר לפני בערך 50 שנה. מה אתם חושבים, שאותו יישוב לא יתפתח?
“בקרקע פרטית לוקח עשרות שנים לתכנן ולהביא לאישור – אותו אזרח שרוצה לבנות חוקי, אבל הוא לא יכול להוציא היתר. בגלל שהוא לא מוציא היתר, הוא לא יכול להתחבר לרשת החשמל.
“אני הצעתי לקחת עכשיו שלוש שנים, להקים בחקיקה ועדה מיוחדת לדרוזים, עם סמכויות של ועדה מחוזית, כולל סמכויות לייצר את מה שאנחנו קוראים איחוד וחלוקה, או לוחות זכויות – זאת הבעיה הקשה שם, הקרקעות פרטיות – עם הסכמה של ראשי הרשויות.
“מדינת ישראל יכלה לבנות מעל 700 יישובים, אבל לא יכלה לסדר ולתכנן 22 יישובים דרוזיים, 22 יישובים דרוזיים. 140,000 דרוזים חיים במדינת ישראל. אותם מדינת ישראל הפקירה.