“נושא פערי השכר בין נשים לגברים אינו רק דיון על שוויון חברתי – הוא הכרח כלכלי ולאומי. במציאות הישראלית המורכבת מאז 7 באוקטובר, הכשלים המבניים בשוק העבודה הולכים ומחריפים מדי יום, כאשר מצבי חירום מתמשכים חושפים את פגיעותן של נשים, ובפרט אימהות לילדים צעירים, לתנודות בשוק התעסוקה.
“צריך להגיד ביושר, אלה אינם פערי שכר מקריים. לא במקרה גברים מרוויחים יותר מנשים. זה תוצר של חלוקה בלתי שוויונית של הנטל, של הטיפול בילדים, תת-ייצוג של נשים בתפקידי ניהול וקבלת החלטות, וריכוז של נשים בענפי תעסוקה עם שכר נמוך, מה שנקרא מקצועות צווארון ורוד.
“מה שקורה זה שנשים הרבה פעמים עובדות הרבה יותר מהיר, הרבה יותר יעיל, יוצאות לפחות הפסקות, ולכן ראוי למדוד גם לפי תפוקות, ולא רק שעות. כי אם אנחנו נבדוק לפי המשימות שעשינו וביצענו, אנחנו נגלה הרבה פעמים שנשים ביצעו יותר משימות, יותר פגישות, התפוקות שלהן היו יותר גבוהות מאשר של גברים שפשוט שעון הנוכחות שלהם היה מאוד גבוה והם נתנו הרבה שעות, אבל מה לעשות – התפוקות היו פחותות.