עאידה תומא סלימאן
Aida Touma-Sliman
“הגישה הגזענית הזו וההסתה באופן מתמיד נגד האוכלוסייה המוסלמית הערבית במדינה, הדה-הומניזציה שנעשית, הופכת כבר למחלה שצריך לרפא אותה מהשורש.
“אני רק רוצה להגיד, שלצערי הרב, הממשלה מתעלמת מהמתקפות הגזעניות נגד אזרחים ערבים, לא רק בגדה המערבית, אלא גם בתוך מדינת ישראל.
“אף אחד לא גינה את זה, אף אחד לא התייחס להסתה הפרועה נגד האוכלוסייה הערבית.
“אנחנו נציגי הציבור הערבי, אז הציבור ילמד שאפשר להתנכל לאנשים אפילו כשהם קורבן של המלחמה הארורה. זאת מלחמה שגובה חיים, וזאת מלחמה שגובה חיים משני הצדדים, ולכן אנחנו גם מתנגדים לה. אז תפסיקו את מסע ההסתה.
“לאחר שביקשתי לדעת מה התגובה – אני לא סוחטת פה ולא ביקשתי לסחוט תנחומים, וזה טוב שכולם ניחמו את המשפחה, וצריך באמת לגשת אליהם לאחר האובדן הזה, אבל אני עליתי על הדוכן והקראתי את ההודעות כדי לדעת מה העמדה כלפי אלה שכותבים הודעות כאלה. ועל זה לא שמעתי תגובה, לא מהשרים שעלו על הדוכן וגם לא בשיחות האישיות שהיו לי עם חלק מהשרים.
“לצערי הרב, אני חייבת להקריא לכם חלק ממה שכתבו בעיניי חלאות אדם על ההרג שלה, וזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה.
“אלה בדיוק תיאוריות הגזע שמחלחלות לתוך החקיקה, לתוך הכנסת. זה ניסיון להסית לא רק נגד אוכלוסייה שלמה, אלא ברגע שאומרים שזה על רקע לאומני, כאילו רגשות לאומיים אצל ערבים מובילים אותם לבצע את הפשעים הכי נוראיים. לא להיאבק על זכויות, אלא הכול בגלל שיש להם ראש מעוות, שרק מחפש איך לפגוע.
“יכול להיות שאפליה היא ביטוי לפעמים של חלק מהגזענות, אבל גזענות היא כאשר יש הרגשה של קבוצה מסוימת או אדם מסוים של עליונות על צד שני, של פטרוניות על הצד השני ושל נחיתות של קבוצה מסוימת, ולצערי הרב, הגזענות היא לא רק דוגמאות מהעבר או מההיסטוריה – גזענות קורית פה, קורית יום-יום, וכן מול העיניים שלנו.