עאידה תומא סלימאן
Aida Touma-Sliman
“לצערי הרב, אני חושבת שהגיע הזמן להבין שהנקמה הכי טובה על כל הדם שנשפך עד היום היא להעיף אתכם מהממשלה. זה מה שאנחנו מתכננים.
“האמת, אני חשבתי לי מה אפשר להגיד אחרי כל מקרי הרצח שחווינו, לא רק בשבוע שעבר, לא רק בשבועיים האחרונים אלא בשנים האחרונות, כאשר אנחנו רואים את הצעירים שלנו נטבחים, את הנשים נטבחות, את הרצח המתגלגל, ואני חושבת לא רק על הרציחות אלא גם חושבת, לצערי הרב, על החיים-מתים בתוכנו.
“הגישה הגזענית הזו וההסתה באופן מתמיד נגד האוכלוסייה המוסלמית הערבית במדינה, הדה-הומניזציה שנעשית, הופכת כבר למחלה שצריך לרפא אותה מהשורש.
“זה בדיוק המצב שיש בו גם אפליה ברורה מאוד וניסיון השתקה, ופגיעה חמורה גם ברגשות של מתפללים וקהל רחב מאוד, וגם פגיעה בחופש הדת, שכבר נרמס בהרבה מקומות בארץ, לצערנו הרב.
“היה מן הראוי לתשאל את השר ואת השרה: לא מפריע להם רעש היריות בלילה? לא מפריע לשר הקולות של התפוצצות מכוניות ברחובות של הכפרים הערבים? זה הרעש היחיד שמפריע לו, הקול של המואזין? הגישה הגזענית הזו וההסתה באופן מתמיד נגד האוכלוסייה המוסלמית הערבית במדינה, הדה-הומניזציה שנעשית, הופכת כבר למחלה שצריך לרפא אותה מהשורש.
“העם הזה התקיים גם לפני קום המדינה, וגם אז המואזין התפלל והרים קולו. כנראה זה מה שמפריע, התזכורת היום-יומית הזו, שאי-אפשר למחוק את העם הזה. כמה שאפשר לנסות, כמה שאפשר לדבר על ייהוד המרחב הציבורי – ואנחנו יודעים שנעשה המון בכיוון הזה – אבל התזכורת הזו תמשיך להתקיים.
“דת אחרת הופכת את למידתה לערך יסוד, שצריך לשמור עליו ולתת לו מקום מיוחד מאוד, שהולך ומשתלט יותר ויותר כדת על המדינה עצמה.
“כבוד היושב-ראש, חברי וחברות כנסת נכבדים, האמת? מי שמסתכל על סדר-יום הכנסת בדיוק עכשיו, גם בחוק הזה וגם חוק לפניו, מבין את הסיפור בצורה מאוד מאוד ברורה מה סדר-יומה של הקואליציה הזו, ואיך מתנהלים העניינים במדינה מאז שהממשלה הזו והקואליציה הזו השתלטה על המדינה. סדר-יום הכנסת: חוק מניעת רעש בלתי סביר, כלומר חוק המואזין, שבו מנסים להשתיק ולהחליש את הקול של תפילה ושל קריאה לתפילה. ומצד שני, חוק לימוד התורה. דת אחרת הופכת את למידתה לערך יסוד, שצריך לשמור עליו ולתת לו מקום מיוחד מאוד, שהולך ומשתלט יותר ויותר כדת על המדינה עצמה.
“אני רוצה רק להגיד דבר אחד: אני חושבת שמה שגורם לשר הפשיסט להשתולל בעניין המואזין, אפשר להגיד שזה עניין פופוליסטי – לפני בחירות הוא רוצה לקושש עוד קולות ולהסית – אבל צריך לשים לב למשהו: כנראה מה שמפריע בקול המואזין, שזה תזכורת יום-יומית שיש פה עם אחר.
“מה שבטוח כנראה, שזה יהיה החוק האחרון שאני אעביר בכנסת, כי בקדנציה הבאה אני לא אהיה פה. יש לי הצעת חוק שהיא כבר הרבה זמן בוועדת הרווחה, בנושא שמירת היריון, והיא מוכנה לקריאה שנייה ושלישית, ואני מאוד מקווה שזה יעבור לפני שאני עוזבת את הכנסת. אבל כנראה שזה יהיה החוק האחרון שאני מעבירה, ואני באמת שמחה על סגירת המעגל הזו. אני מקווה שנעסוק יותר ויותר, ושהכנסת תעסוק יותר ויותר בנושאים שקשורים לכלל האוכלוסייה.
“כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אתמול כמעט חצי מהיום שלי ביליתי באום אל-פחם, ותאמינו לי, הייתי מלאת גאווה. הרגשתי עד כמה אנשי העיר הזו ומנהיגיה, אם זה ועד ההורים, אם זאת העירייה, ראש העיר ד"ר סמיר מחאמיד – עד כמה הם התנהלו באצילות אבל גם באחריות ובכבוד עצמי שמשקף איזו רמה של אנשים נמצאים בעיר הזו.
“תודה רבה. כבוד היושב-ראש, אני חייבת להגיד שזה היה מסע ארוך, מטלטל, אבל הגענו לתוצאה טובה. אני מודה לכל מי שתרם שנגיע ליום הזה, שהחוק הזה יעבור. כשהגשתי את החוק בפעם הראשונה זה היה אפילו לפני שהגעתם לכנסת. חשבתי שזאת עבודה שכמעט בלתי מתקבלת על הדעת, ולא יכול להיות שנגיע לתוצאה, והינה, הגענו – הארכת תקופת ההתיישנות.
“הייתי שמחה מאוד אם הייתי עומדת היום כדי לברך על זה שאנחנו מבטלים טוטלית את ההתיישנות במקרים האלה, אבל לצערי, כמו כל מאבק חברתי אנחנו כנראה נעבור אותו בהדרגה ולאט- לאט, ובכל פעם ננגוס בעוד הצלחה ובעוד הצלחה.
“כל הזמן חשבתי שאם הכאב הזה לא עובר, ואם הכאב הזה מלווה את הנפגע או את הנפגעת עד סוף ימיהם, אז למה ומה פתאום הזכות להגיש תלונה, הזכות לבקש צדק, הזכות לבקש ענישה של הפוגע, שהיא חלק מתהליך הריפוי של הנפגעת – יש עליו תאריך פג תוקף; יש עליו תאריך שאחריו אי-אפשר לממש את הזכות הזאת. זה היה בלתי מתקבל על דעת.
“האמת, כל מי שמכיר אותי – לפני שהגעתי לכנסת, מ-1992 ועד 2015 עבדתי עם נפגעות אלימות על כל סוגיה ושמעתי סיפורים מסמרי שיער. אני חושבת שאני צריכה להתחיל להודות לכל הנשים והנערות שחשפו את עצמן בפניי, כשליוויתי אותן והן סיפרו לי על פצעיהן ועל הכאב הנפשי והפיזי שהן עוברות בכל יום. כל הזמן חשבתי שאם הכאב הזה לא עובר, ואם הכאב הזה מלווה את הנפגע או את הנפגעת עד סוף ימיהם, אז למה ומה פתאום הזכות להגיש תלונה, הזכות לבקש צדק, הזכות לבקש ענישה של הפוגע, שהיא חלק מתהליך הריפוי של הנפגעת – יש עליו תאריך פג תוקף; יש עליו תאריך שאחריו אי-אפשר לממש את הזכות הזאת. זה היה בלתי מתקבל על דעת.
“כשדיברנו על סיוע משפטי לנפגעות הצעת החוק שעברה הפכה לחוק היום לא חלמתי שאני אוכל לעשות את זה לנפגעות תקיפה מינית. הנושא של חובת טיפול בגברים אלימים, גם כן הצעת חוק שהעברתי.
“אנחנו מדברים פה על עניין ההתיישנות, על האפשרות של הנפגע או הנפגעת לבוא ולהגיד – נפגעתי, ולבקש צדק. אז למה זה שייך אם הוא קטין או לא?
“אני מאוד מקווה שאנחנו מתחילות פה דרך עד לביטול ההתיישנות לגמרי. כמו שעל הכאב אין התיישנות, כך גם המחיר של מי שהכאיב ומי שפגע צריך שיהיה בלי התיישנות.
“כמו שכשהתחלתי אז בפעילות, בהקמת מרכז סיוע, מקלט וכולי ב-1992, לא היו חוקים שמטפלים באלימות. לא היה חוק למניעת אלימות במשפחה, לא היה קיים.
“אני יכולה לספר מאות סיפורים על נשים וצעירות שאני עדיין בקשר איתן עד היום הזה, שראיתי מה תקיפה מסוג זה ומה פשע מסוג זה עולל לחיים שלהן.
“בגלל זה אמרתי, בואי נפריד בין ענישה שמסתמכת על גיל הפוגע לבין העניין של ההתיישנות, שזה לא קשור. זה יותר לאפשר לנפגע, לנפגעת, לבקש צדק.
“זה כבר לא עניין של תכנון. תוכנית שיקלי, זה לא עניין של תכנון והסדרת קרקעות, זו מדינה שמכריזה מלחמה על האזרחים שלה, זהו המצב. לא יכול להיות שמדינה גורמת להרס טוטלי של כפרים שקיימים מלפני קום המדינה.
“הייתי שמחה לראות את מנהיגות האופוזיציה עומדת פה ודווקא קולטת שסוף סוף צריך להבין שמדיניות הכוח ועוד כוח ועוד כוח, ומה שלא בא בכוח, אפשר להפציץ יותר ואפשר להרוס יותר – כבר לא עובדת. ממשלות ישראל ניסו את השיטה הזו שנים על גבי שנים, והיא לא הביאה אותנו לא ליותר ביטחון ולא ליותר שלום.
“לצערי הרב, ממשלת נתניהו, בשותפות מלאה עם ארצות הברית, התחילה את המלחמה הזו, וכל עמי האזור שילמו מחיר, ובעיקר גם כן אזרחי מדינת ישראל שילמו מחיר על המלחמה הזו. הייתי שמחה לראות את מנהיגות האופוזיציה עומדת פה ודווקא קולטת שסוף סוף צריך להבין שמדיניות הכוח ועוד כוח ועוד כוח, ומה שלא בא בכוח, אפשר להפציץ יותר ואפשר להרוס יותר – כבר לא עובדת. ממשלות ישראל ניסו את השיטה הזו שנים על גבי שנים, והיא לא הביאה אותנו לא ליותר ביטחון ולא ליותר שלום. והגיע הזמן להבין שדווקא הסכמים פוליטיים, הסכמים מדיניים כן יכולים לפחות להפחית משפיכות הדמים, ולהתחיל לעלות לדרך שבה אפשר לבנות עתיד יותר בטוח לכל האזור הזה.
“אנחנו הגשנו את הצעת האי-אמון הזו בעניין מדיניות ההריסה וההדרה והמחנק התכנוני נגד האזרחים הערבים. בימים כהרגלם ולאורך שנים רבות דיברנו על מדיניות שיש בה חוסר תכנון ומחסור בתוכניות מתאר, היעדר הרחבת שטחי שיפוט וחסמים תכנוניים מתמשכים. כל הזמן דיברנו על זה והייתה התייחסות לאפליה, להדרה, למדיניות שלא רואה את האזרחים הערבים בנגב. אבל את האמת, לאחר שאנחנו מסתכלים על הסטטיסטיקה של ההריסות בתקופה האחרונה, אי-אפשר לא לשאול את עצמנו: מה השתנה?
“תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות כנסת נכבדים, את האמת, ישבתי והקשבתי לחברי הכנסת שנימקו את הצעות האי-אמון, אומנם הגשנו את הצעת האי-אמון בעיקר בגלל מדיניות ההריסות שמתקיימת ביתר שאת נגד בתים בכפרים הערביים, אבל ברצוני להתייחס בכמה דקות לעניין של ההסכם, שכנראה, ייחתם ביום שישי בין ארצות הברית ואיראן. אני חייבת להגיד שאני מאוד מקווה שבאמת ההסכם הזה ייחתם, וככה נתחיל לראות את סיומה של המלחמה, מלחמה אזורית שהייתה יכולה להמיט עוד אסון, יותר גדול ממה שחווינו עד עכשיו.
“לפי דוח של ארגון עדאלה, מאז שנת 2023, המדינה הרסה בנגב 14,000 מבנים – כן, זו לא טעות מבחינת המספרים, 14,000 מבנים תוך שלוש שנים, פחות משלוש שנים; בשנת 2024 נהרסו 5,231 מבנים, מתוכם 2,903 בוצעו בהריסה עצמית. מישהו יכול לתאר לעצמו איך המדינה דוחפת אנשים להרוס את ביתם בעצמם? בגלל הפחד מרוב הקנסות ששמים עליהם. כשאתה מגיע למצב שהקנסות על הבית שלך, שלא אפשרו לך מלכתחילה לתכנן אותו, מגיעים ל-500,000, 600,000, ואם יגיעו המשטרה והדחפורים להרוס אותו, יחייבו אותך בעוד אלפי ועשרות אלפי שקלים, אתה נדחף למצב כזה שאתה בעצמך הורס את הבית ואת קורת הגג שאתה נותן לילדים שלך, כי אתה מפחד מהתוצאות.
“אני חייבת להגיד שאני מאוד מקווה שבאמת ההסכם הזה ייחתם, וככה נתחיל לראות את סיומה של המלחמה, מלחמה אזורית שהייתה יכולה להמיט עוד אסון, יותר גדול ממה שחווינו עד עכשיו.
“עוד לא דווח לכם שיש ארבעה או שישה טילים שנגנבו מבסיסי צה"ל? זה פער כל כך ענקי. אם יש יחידה שיש בה תיאום, המינימום, תתאמו את הסטטיסטיקה.
“אני לא ממשיכה בגישה שאומרת להנמיך את רף הראיות. אני לא בעד זה.
“2 מיליארד קוצצו מהתקציבים של תוכנית 550 והועברו למשטרה ולשב"כ, כדי לטפל בפשיעה. אף אחד לא דיווח לנו מה נעשה עם הכסף הזה. ואנחנו לא רואים שיפור אמיתי באכיפה.
“האם את יכולה להגיד כמה מקרים של גניבת והברחת תחמושת מבסיסי צה"ל החוצה קרו בשנתיים האחרונות, במיוחד שטייבתם וסימנתם?
“בהרבה מהמקרים האלה מבריחים כלי נשק, אבל הם צריכים את התחמושת כדי להשתמש בה. ובדרך כלל, זה קורה בבסיסי הצבא.
“היה דוח קודם של מבקר המדינה בעניין אמל"ח, והייתה בו נגיעה מאוד ברורה לעניין של מחסור בחוקרים במשטרה, ושזה פוגע בעצם בבניית התיק והראיות כדי להגיע למצב של הגשת כתבי אישום.
“הייתה חקיקה במיוחד כדי לתפוס נשק, חקיקה שהעברנו בבט"ל, שמאפשרת לקצין משטרה שנמצא בשטח, לשוטר, ויש לו חשד שיש נשק במקום מסוים, להתפרץ למקום בלי צו חיפוש, לתפוס את הנשק.
“אבל בסופו של דבר, זה אינטרס ממדרגה ראשונה, לאסוף את הנשק הזה. כן להכות ביד קשה. אני לא מוותרת למשטרה בקטע הזה.
“עכשיו, לא רק שמשאירים את המטמנה – מרחיבים אותה, גורמים נזק לבעלי הקרקעות מסביב כי זה מגביל את השימוש בקרקע מסביב, מעלים את רמת הזיהום באזור, וכל זה בתיאום דווקא עם הגורם שמבצע את העבודה, שקיבל את המכרז.
“כבוד השרה, הוועדה המחוזית הפקידה את תוכנית 261-1333368 להרחבה דרסטית של אתר פסולת אעבלין, כולל תוספת הטמנה מסיבית והקמת משרפה, בניגוד לאסטרטגיית המשרד, שהייתה עד עכשיו לצמצם.
“לצערי הרב, ממשלה כזו, שר כזה, שראש ממשלה מינה אותו להיות השר הזה – צריכים לעוף. לא מהיום, לא ממחר, לא באוקטובר, אלא היו צריכים לעוף שלוש שנים אחורה.
“אבל מעל לכל מה שלא נאמר, החטא הגדול של הממשלה הזו, שאף אחד לא הזכיר עד עכשיו, זה מה שהם עשו אחרי 7 באוקטובר כדי להישאר – מלחמת ההשמדה שהובילה הממשלה הזו; ההרג המסיבי שהובילה הממשלה הזו; המחיר הקשה, שגם אזרחי מדינת ישראל וגם הפלסטינים משלמים על זה שיש נרמול לתרבות המוות, יש נרמול לבצע הנקמה. יש נרמול. לחשוב שזה בסדר שהפושע המורשע בתמיכה בטרור ישב על הכיסא שאחראי על הביטחון הלאומי.
“הם היו צריכים ללכת מזמן הביתה, אולי היינו חוסכים קצת ברוחות ובנשמות של אזרחים ערבים שנפלו קורבן לארגוני הפשיעה המשתוללים.
“הלוואי והיו מבינים שהגיע הזמן שירחמו על הציבור וילכו הביתה, ויבינו שכל מה שנאמר עד עכשיו הוא פשעים שהם בעצמם עשו.
“ככה מתנהלת משטרת ישראל ברגע שיש ערבי, כאשר השר שלה, בשבילו לשמוע קול של תפילה של המואזין הופך לאיום.
“הוא מדבר על מפגע סביבתי, כאשר בעצם מכתיבים מניעה של חופש התפילה.
“כבוד היושב-ראש, בזמן שהשר הפשיסט תומך הטרור המורשע היה עסוק בלנסות להעביר בוועדת שרים הצעת חוק שמנסה להשתיק את כל המואזין, קול תפילה של אנשים, בזמן שהוא הקדיש לזה את תשומת ליבו, נרצחו עוד שני אנשים בחברה הערבית, ומספר הנרצחים מתחילת השנה הגיע ל-111 כולל עשר נשים.
“ככה מתנהלת משטרת ישראל ברגע שיש ערבי, כאשר השר שלה, בשבילו לשמוע קול של תפילה של המואזין הופך לאיום. הוא מרגיש כנראה מאוים. הוא מדבר על מפגע סביבתי, כאשר בעצם מכתיבים מניעה של חופש התפילה. במקום אחר הוא שולח את הקבוצות שלו לתוך מסגד אל- אקצא, כמו שקרה היום בבוקר. מניפים דגל ישראל, שרים התקווה בתוך מסגד אל-אקצא, מנסים בכל כוחם להשליט את ההגמוניה של הכיבוש בתוך המסגד.
“אני חושבת שהתוכניות הקיימות היום הן לא מספיק מתוחכמות כדי ללמד את הילדים בגילאים מאוד, כאילו אם פעם דיברנו עם הילדים בגיל 13-14 היום צריך לדבר איתם מגיל, מכיתה א'. מגן. מהגן צריך להתחיל איתם.
“ולצערי הרב אני גם אומרת לכם, ילדים וילדות שליוויתי אותם לאורך שנים, שהם נפגעו מגילויי העריות בדרך כלל הכעס הכי גדול שלהם הוא על ההורה השני, לא הפוגע.
“אני ביקרתי ב-105 כשהייתי יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה והתפעלתי מהעבודה שאתן עושות.
“לצערי הרב, סדר העדיפויות במדינה הזו תמיד היה פגום, אבל הלך והידרדר עוד יותר בשנים האחרונות.
“הגשתי הצעת חוק, ובממשלה הקודמת התקדמנו לכיוון וכמעט הגענו לסיכום עם משרד האוצר על הנוסח של הצעת החוק שמאפשרת הארכה למתמחות לחופשת לידה, ואז נפלה הממשלה ולא הצלחנו להתקדם עם החוק, ועכשיו חזרנו לנקודת האפס.
“אני חושבת שאולי גם כדאי להזכיר את העובדה שבזמן שאנחנו מדברים על מחסור ברופאים, אנחנו מדברים על אבטלה ברופאים, שזה נשמע הזוי.
“נושאים שהם אזרחיים, נושאים שהם לרווחת האזרח הפשוט, אם זה במערכת הבריאות, אם זה במערכת הרווחה, אם זה במערכת הביטחון המינימלי לקיום, כמו בנושאי פשיעה ובנושאים של רציחות וכולי, לצערי, הם לא על האג'נדה של הממשלות בתקופה האחרונה כמו שהם אמורים להיות.
“עד שלא יבין הציבור שממוטטים לו את השירות מציל החיים שנקרא רפואה והמאבק לא יהיה המאבק של כלל הציבור במדינת ישראל, אלא של הרופאים, לצערי הרב, ימשיכו להזרים את התקציבים למקומות אחרים.
“ומה עוד שאנחנו גם קיימנו דיון בוועדת ביקורת המדינה, נכון, חברת הכנסת אימאן ח'טיב? על העניין של תקינה להתמחויות וכמה רופאים, או שהם מובטלים או שהם באבטלה סמויה, מה שנקרא, כי הם עוסקים בכל מיני דברים כדי לחיות, אבל זה לא ברפואה, כמו גם כן טייח.
“אם אני טיפלתי בחלק מהבעיות האלה בתחילת הקורונה בוועדת העבודה והרווחה כאשר הייתי היושבת ראש ואנחנו עדיין תקועים באותו מצב ומעלים אותן נקודות ומבקשים אותן בקשות, זה אומר דרשני. זה אומר שהמדינה לא מתמודדת עם הבעייתיות, ואני חושבת שאפילו הבעיה הלכה והתרחבה ונוספו לה נדבכים ועוד בעיות בדרך.
“כאשר אין פקולטות לרפואה קרובות לפריפריה, צריך, אני לא אומרת בסדר שלא יגיעו, צריך למצוא פתרון איך כן לשלב למרות שאין פקולטה לרפואה קרובה לבית חולים בפריפריה, אם זה בנהרייה או במקום אחר, או בנצרת למשל.
“המדינה מדברת על מחסור, ואפילו מדברת על ייבוא של רופאים מחו"ל.
“לבוא עכשיו ולגזור חלקים מתוך המכלול הגדול שיש בו ראייה כללית והבנה על המורכבות של כל העניין, ולקחת סעיפים, ולהתחיל לקדם אותם בלי לקשור אותם לכל גם האיזונים וגם הבלמים וגם הראייה הכללית שקיימת בחוק, אני חושבת שאנחנו טועים, ויכולים כן להביא נזק, אם לא נהיה זרים בתהליך הזה, ואם לא, כל הזמן נחזור לבדוק עד כמה הסמכויות האלה יכולות להוביל למדרון חלקלק.