“- - מופע האימים שראינו אמש בבית המשפט העליון בבג"ץ, הכפול – גם בעניין מבקר המדינה וגם בעניין הוועדה למינוי שופטים.
“ומתחוורת ועולה וצפה הבנה עמוקה: את מערכת המשפט צריך לתקן מהמסד עד הטפחות.
“ואתה לא רוצה להאמין לזה, אבל כשאתה רואה – אתן דוגמה אחת, ששואל התובע את ראש הממשלה: אתה התחייבת בעניין עיתון ישראל היום שיודפסו רק 85,000 עותקים. למה התחייבת לזה? ומראה הסנגור – הודפסו בפעם הראשונה 100, ואחרי זה 150 ואחרי זה 200 ואחרי זה 250, וזה לא קשור לראש הממשלה בכלל. למה אתם שואלים בהנחות עבודה, בהנחות מוצא שקריות, שאלות שאין להן על מה להיסמך? ואתה מבין שהם רוצים להפיל ראש ממשלה בישראל. אתה מבין שהם רוצים לקעקע את דין הבוחר, ואתה מבין שזו שיטה. ואתה מבין דבר אחד: שמערכת המשפט בישראל חולה, חולה מאוד, וזה מתחבר חיבור ישיר למה שראינו, מופע האימים שראינו אמש - -
“חברים יקרים, תחושותינו – ועם תחושות אי-אפשר להתווכח – הן שבשעת מלחמה זו שבה אנחנו נמצאים מערכת המשפט ממשיכה במתקפה על המוסדות הנבחרים של הדמוקרטיה הישראלית, הכנסת והממשלה. מבטלים חוקים, אפילו חוקי-יסוד, מבטלים מינויים ברשות המבצעת, מונעים משרי ממשלה לחוקק חוקים ממשלתיים, מונעים משרי ממשלה להוציא את מדיניותם אל הפועל, ועוד ועוד.
“אבל להסיג את גבול הרשות המבצעת ולהסיג את גבול הרשות המחוקקת על ידי בית המשפט העליון, זו לא סכנה לדמוקרטיה, אדוני הנשיא?
“בג"ץ הרג את החקירה לאט-לאט ובשיטתיות תוך דיבור ושימוש בטכניקה הנלוזה של "כן, אבל".
“הנקודה השנייה, חברים יקרים, אני אומר משהו עכשיו שאולי יקפיץ כמה חברים, אבל מערכת המשפט לדיראון עולם תיזכר על כך שבימי מלחמה קיומית לעם ישראל הושיבה ראש מדינה שעות ארוכות, ימים ארוכים.
“בית המשפט בעצם מתעלם, בתי המשפט בישראל מתעלמים מכך שמדובר בפשעים אידיאולוגיים, בפשעי שנאה, בעבירות טרור נגד העם היהודי.
“אבל בית המשפט לא באמת שכח, לבית המשפט הזה יש אג'נדה, יש אידיאולוגיה, יש סדר-יום.
“- - ועמדת הממשלה מנוגדות לעמדת בית המשפט, האם הכנסת והממשלה יכופפו את ראשן בפני בית המשפט העליון? האם הכנסת תיסוג שוב ושוב? האם באמת הריבון, העם, שוב ושוב יכוף את ראשו מול 15 שופטי בג"ץ תמיד? איפה האיזונים? איפה הבלמים?
“עד היום מערכת המשפט הכניסה מקלות רבים בגלגלי החקיקה בבואנו להגן על אזרחי מדינת ישראל, והיום שמעתי את הדברים שאמר חבר הכנסת כץ על כך שלא נוכל לאפשר יותר את ההתנהלות הזאת שבה אנשי מערכת המשפט מערימים קשיים על מלאכת החקיקה.
“באותו הקשר ניתן וחשוב לומר: תת-הייצוג לבני מגזרים שונים הינו תופעה רווחת, והמקום הראשון אולי שבו נצרך התיקון הזה הוא בית המשפט העליון. בית המשפט העליון חייב לעבור את אותו גיוון מתבקש כל כך.