“השאלה היא אם אנחנו קובעים שההסדר הזה או הסדר כלשהו נקבע עכשיו לקדנציה הבאה, או שעדיף באמת, אובייקטיבית, לחכות עם זה.
“אבל נכון יהיה לקבוע קבועי זמן, ולומר לפרוטוקול שעד ליום או לתאריך מסוים יוצג הסדר לכנסת בוועדה הזו, או בכנסת הבאה, כדי שהדבר הזה יבוא לפתרון ולגמר.
“אנחנו מדברים על מנגנון שאומר שאם ראש מפלגה נהג בצורה לא תקינה, ומי שיקבע את זה, זה דוח מבקר המדינה שלאחר הבחירות, אם ביום מן הימים הוא ירוץ פעם נוספת, הוא יידרש לכסות את הכסף מהמימון החדש שהוא יקבל או ישיג.
“חבר הכנסת קריב, הנושא הזה כבר יושב שנה וחצי על שולחן הכנסת, ונדון, ותלוי ועומד. הדרך הזאת לגלגל מכנסת לכנסת סוגיות שאולי פחות נעים לדון בהן, אולי יש להן השלכות קונקרטיות, זו לא הדרך. כך בדיוק יוצא חוטא נשכר. והחוטא פה נשכר על חשבון הקופה הציבורית.
“אם עכשיו יש תוכנית חומש, באים באמצע תוכנית החומש לכל פרק ואומרים, אוקיי גיבשנו תוכנית, לקח לנו אומנם שנתיים או ארבע שנים, סיימנו את גיבוש התוכנית, שמנו אותה על השולחן, עכשיו בשנים שנותרו לפרק הזמן של התוכנית, מנצלים 100% תקציב או את החלק היחסי של התקציב לכל שנה?
“עכשיו, רק על הפרק הזה, אם בפרק הזה, תקן אותי אם אני טועה, אם בפרק הזה מביא משרד העבודה תוכנית וכולם אומרים "אמן", אז התוכנית הזאת מנצלת רק 16.8 מיליון שקל מהסך הכולל של 42 מיליון שקל.
“" אז הינה אני דואג כי אני רוצה שיבואו מורים מהאקדמיה הישראלית ולא מהאקדמיה של האויב. ואני רוצה שתלמידי ישראל הגם שאינם בני עם ישראל אבל תלמידי ישראל יתחנכו על ערכים שמדינת ישראל מכירה בהם והולכת על פיהם מדינה יהודית ודמוקרטית.
“משרד החינוך בנה תוכנית מפורטת ומושקעת מאוד, על בסיס התחייבויות האוצר להסיט כסף בהחלטת הממשלה מסעיף לסעיף, וזה לא קורה ואנחנו במשבר עכשיו, במשבר מול המציאות, מול העירייה, מול בית המשפט, והממשלה גם במשבר מולנו.
“בפרק ב', "עברית לתעסוקה", תחת הכותרת "עברית לתעסוקה" להנחות לצוות המשנה בפרק זה לפעול לבניית תוכנית ללימוד השפה העברית לדורשי עבודה", וכולי, וכולי.
“פיסקה שנייה, "תקציב, לצורך יישום פרק זה יוקצה מתוך הסכום האמור בסעיף ה2 שלהלן סך של 50 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני שנות התוכנית".
“אני לא בטוח, אבל בוא נראה את זה, בבקשה, פריון עבודה גבוה, ברשותכם, פה מדברים על 200 מיליון שקלים לפני קיצוץ, נכון?
“באפיק של ניצול התוכנית פה, מתגבשת תוכנית של משרד העבודה והרווחה שתנצל לכל היותר כ-25 מיליון שקלים לפי החישוב של פר שנה, בחלק היחסי.
“כתוב פה, "תקציב הפעילות בפרק זה יעמוד על סך 50 מיליון ש"ח לכל שנות התוכנית". תסביר לי איך זה עובד עכשיו, נגיד שמשרד העבודה היום מציג את התוכנית, שם אותה על שולחן הממשלה, ומה?
“האם זה סדר הדברים, שבתוך שלוש שנים מתוך חמש אין תוכנית מאושרת עדיין ורק עכשיו עומדים לממש את התקציב?
“טוב, סיכום ביניים, יש לנו שני מסלולים. מסלול אחד ניצול התקציב פה. מסלול שני, החלטה ממשלתית רחבה יותר.
“אם נותרו לנו שנתיים לתוכנית החומש ואנחנו מדברים על 42 מיליון שקלים לאחר קיצוץ ו-42 מיליון שקלים מתחלקים לחמש שנים, והממשלה הקצתה פה 42 מיליון שקלים לחלק לחמש שנים, 8 מיליון שקלים ועוד 400,000 שקל, 8.4 מיליון שקל לשנה, ויש לנו שנתיים, אז יש לנו לכל היותר לתוכנית של משרד העבודה 16.8 מיליון שקל.
“4 מיליון שקל לשנה, ויש לנו שנתיים, אז יש לנו לכל היותר לתוכנית של משרד העבודה 16.8 מיליון שקל. האם זה נכון, לכאורה?
“תראה דן הייתי מסכים איתך במהלך דברים רגיל אבל פה אנחנו נמצאים בשלהי הקדנציה הזאת של הכנסת הזו ובסופו של דבר, הצד השני של המטבע, הרגל השנייה של החוק שחוקק לא קורה.
“עכשיו אנחנו במשבר כאן, ואנחנו עומדים מול בג"ץ עם עתירה שהוגשה נגד החוק הזה כאשר אחת הטענות שלנו היא שהמחוקק קיבל התחייבות מהממשלה לקדם את הפרויקט הזה והפרויקט לא מתקדם.
“דנו בשתי אפשרויות. אפשרות אחת שהממשלה תצביע על מקור תקציבי חדש שיממן את תוכנית מדרסה. אפשרות שנייה שדנו בה, לעשות שימוש ביתרות, ככל שיש יתרות בסעיף עברית בתעסוקה.
“אנחנו בעוד דיון עם הגורמים הרלוונטיים בנוגע לתוכנית מדרסה שאותה רצינו לממן עם אותם 84 מיליוני שקלים שהיו בהחלטת ממשלה 880 פרק פריון עבודה גבוה, וזה לא קרה, אני מבין דן שהכסף הזה הלך לפרויקט אחר בתיאום עם העירייה, סלילת כביש, ולא הלך לזה?
“יש את ועדת התכנון העליונה, ועדה עליונה אזרחית, שלא התכנסה כבר עשרות שנים, היא הוועדה המשותפת שהייתה אמורה לדון בהקמת תשתיות של הרשות הפלסטינית או של ישראל.
“ברמה האזרחית, הרשות הפלסטינית משתלטת על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון, מקימה תשתיות חדשות, מערכות כבישים, מחברת את זה לתשתיות נוספות, בכל יהודה ושומרון. עושה את זה בלי לכנס את הוועדה העליונה האזרחית, בהפרה בוטה של הסכמי אוסלו. ישראל וגורמי האכיפה לא מגיבים.
“צריכה לצאת קריאה מהוועדה הזו למתפ"ש לפרק את כל התשתיות האלה שנוגדות באופן מוחלט את הסכמי אוסלו.
“אז הנה אני אומר לך, בוודאי שצריך לחזק את הלוחמים גם בחוק הזה, גם בחקיקות אחרות.
“הערך הדמוקרטי קיבל ביטוי בחוקי יסוד והערך היהודי לא קיבל ביטוי.
“מה המטרה של חוקי יסוד? חוקי יסוד בסופו של דבר באים לקרקע, לעגן כעקרונות יסוד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית.
“ניסו להצמיד פה כל מיני עלויות תקציביות לעיקרון הזה, אבל העיקרון הזה עומד בפני עצמו. כשם שאי אפשר להצמיד עלויות תקציביות לכבוד האדם וחירותו או לחופש העיסוק או לעקרונות אחרים שאנחנו משתיתים בספר החוקים של ישראל, כך גם לעיקרון הזה שאנחנו רוצים לתת לו מקום בספר החוקים של ישראל, לא נכון למוד אותו בעלות תקציבית.
“ויותר מזה, הקואליציה הזאת, יושב ראש הוועדה הזאת קידם כל כך הרבה חוקים לטובת החיילים, לטובת המילואימניקים, לטובת החיילים המשוחררים.
“אתה לא צריך תלושים, יש חיילים שכן צריכים תלושים. אתה לא צריך לימודים אקדמיים, יש חיילים שכן צריכים לימודים אקדמיים.
“זאת אומרת יש לנו עיקרון-על חוקתי, מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. בשם היותה דמוקרטית באה הכנסת כרשות מכוננת וחוקקה שני חוקי יסוד.
“תאמין לי, לי הייתה ביקורת על הנוסח הקיים. אמרתי איפה עקרונות החוק, איפה המטרה, חוקי יסוד, אנחנו יודעים איך הם כתובים, איפה סעיף ההגבלה.
“בין המגזרים השונים ישנו מתח הולך וגובר, הפתרון למתח זה אינו השימוש בכוח השלטון, זה חשוב שישמע גם הייעוץ המשפטי, הפתרון צריך להימצא בהבנת האחר, ברגישות לקשייו, יש לחפש את המשותף ולא את המפריד, יש לשאוף להבנה ולא להקצנה.
“עקרונות היסוד ממלאים את היקום הנורמטיבי של מערכת המשפט, הם הצידוק לכללי המשפט, הם הטעם לשינוי בהם, הם הרוח האופפת את החומר, הם נשמת המשפט.
“שתי נקודות נוספות, את היות מדינת ישראל דמוקרטית, יצקנו לתוך הדמוקרטיוּת של מדינת ישראל חוקי יסוד. לתוך היהדות לא יצקנו עדיין חוק יסוד וחוק היסוד הזה יכול להיות נדבך חשוב מאוד במתן או בהעלאת העיקרון הזה למעמד חוקתי.
“כפי שכתבנו בעבר, התחשבות ברגשות דתיים ובאורח חיים דתי הולמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, מדינה יהודית רגישה לרגשות הדת של כל אחד מבניה, ההיבט המורשתי כולל גם את ערך לימוד התורה כערך עצמאי שיש לתת לו מקום בצד יתר הערכים המונחים בתשתיתה של המדינה, ערך המבטא את הקשר המסורתי וההיסטורי של עם ישראל לשקידה על מורשתו ופיתוחה.
“חברת הכנסת תמנו שטה, אני ביקשתי והצעתי שישונה הנוסח הנוכחי ויועתק בדיוק כפי שמופיע בחוק-יסוד: חופש העיסוק ובחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, גם את עקרונות היסוד, גם המטרה תשונה וגם סעיף מקביל יוטמע בלשון החוק באופן שהחוק הזה לא ייסתר אלא בחוק אחר עם כל סעיף ההגבלה.
“דווקא יושב-ראש הקואליציה היה פה בדיון הקודם, יושב-ראש הוועדה היה פה בדיון הקודם, חבר הכנסת כץ, ועכשיו מסר לי הודעה שהוא בוחן, יחד עם גורמים אחרים, את הדרך להכניס גם את הנושא שלכם תחת חוק. אני אומר את מה שנאמר לי.
“מדינה יהודית היא מדינה שערכיה שלובים עם מסורתה הדתית, שהתנ"ך הוא הבסיסי שבספריה ונביאי ישראל הם יסוד מוסריותה. מדינה יהודית היא מדינה שהמשפט העברי ממלא בה תפקיד חשוב, מדינה יהודית היא מדינה שבה ערכיה של תורת ישראל, ערכיה של מורשת היהודית וערכיה של ההלכה היהודית הם מערכיה הבסיסיים.
“תאמיני לי, אני חושב שצריך להתגייס ואני חושב שכולם צריכים להתגייס, אני חושב שגם אלה שלומדים תורה צריכים להתגייס, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.
“אתם שואלים מה הקונקרטיזציה של החוק הזה, זה יכול להיות בהרבה מאוד תחומים, זה יכול להיות במשרד החינוך, אם שר במשרד החינוך יאמר שהוא לא מעוניין יותר שיהיה לימוד תורה במשרד החינוך, יבוא היועץ המשפטי ויגיד לו: סליחה, ערך לימוד התורה הוא ערך חוקתי במדינת ישראל ולכן אתה לא יכול לדרוס אותו בפני רצון שלך.
“אז תקשיבי מה הוא אומר: בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק והפרשנות שניתנה להם על ידי בית המשפט העליון, פרשנות המתבססת על הכרזת העצמאות, הפכו זכויות אדם בישראל לזכויות חוקתיות.
“הסינתזה וההרמוניה שעליהם בנויים ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית צריכים לשמש בסיס לחיים משותפים של מגזרים אלה, אל להם לערכים אלה לשמש בסיס להרחבת הפערים, להקצנה ולהגברת המתח בין המגזרים.
“מה עושה אותך רשות מכוננת ומה עושה אותך רשות מחוקקת? אתה מחליט שאתה יושב כרשות מכוננת ומחוקק חוקי יסוד ואתה אומר לבית המשפט: זה חוק יסוד.
“יחד עם זה בתוך עמנו אנחנו יושבים והתהליכים שקורים הם תהליכים איטיים ונפל לנו חוק הגיוס, ואם לא היה נופל לנו חוק הגיוס אני אומר לך שאלפי אלפי צעירים היו מתגייסים, אבל זה לא העניין עכשיו.
“אין בעיה בביקורת שיפוטית, לא על חוקי יסוד, כמו שאמר חבר הכנסת. חוקי יסוד אי אפשר, זה בדיוק העניין.
“בוא, תקשיב: החברה הישראלית מורכבת ממגזרים. בין המגזרים השונים ישנו מתח הולך וגובר. הפתרון למתח זה אינו השימוש בכוח השלטון. הפתרון צריך להימצא בהבנת האחר, ברגישות לקשייו. יש לחפש את המשותף ולא את המפריד - -
“הקטע הראשון: כפי שכתבנו בעבר, התחשבות ברגשות דתיים ובאורח חיים דתי הולמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. מדינה יהודית רגישה לרגשות הדעת של כל אחד מבניה.
“ומשלא כך, משהחוק פוצל, אני מבקש להחזיר את המנגנון שאותו הצעתי לחוק ולהטמיע את הנתק שבין עצמאות היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, לחדש את המנגנון הזה ולתת לזה ביטוי בחוק הקיים.
“פרופ' האן, מורי לדיני חברות באוניברסיטת בר אילן, הדבר דומה לבעל עסק, בעל חברה, שהביא את החברה לחדלות פירעון והוא מתכסה תחת המסך של עירבון מוגבל והוא פותח עוד עסק ועוד עסק ועוד עסק.