“ניסו להצמיד פה כל מיני עלויות תקציביות לעיקרון הזה, אבל העיקרון הזה עומד בפני עצמו. כשם שאי אפשר להצמיד עלויות תקציביות לכבוד האדם וחירותו או לחופש העיסוק או לעקרונות אחרים שאנחנו משתיתים בספר החוקים של ישראל, כך גם לעיקרון הזה שאנחנו רוצים לתת לו מקום בספר החוקים של ישראל, לא נכון למוד אותו בעלות תקציבית.
“הערך הדמוקרטי קיבל ביטוי בחוקי יסוד והערך היהודי לא קיבל ביטוי.
“אז הנה אני אומר לך, בוודאי שצריך לחזק את הלוחמים גם בחוק הזה, גם בחקיקות אחרות.
“מה המטרה של חוקי יסוד? חוקי יסוד בסופו של דבר באים לקרקע, לעגן כעקרונות יסוד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית.
“כפי שכתבנו בעבר, התחשבות ברגשות דתיים ובאורח חיים דתי הולמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, מדינה יהודית רגישה לרגשות הדת של כל אחד מבניה, ההיבט המורשתי כולל גם את ערך לימוד התורה כערך עצמאי שיש לתת לו מקום בצד יתר הערכים המונחים בתשתיתה של המדינה, ערך המבטא את הקשר המסורתי וההיסטורי של עם ישראל לשקידה על מורשתו ופיתוחה.
“מה עושה אותך רשות מכוננת ומה עושה אותך רשות מחוקקת? אתה מחליט שאתה יושב כרשות מכוננת ומחוקק חוקי יסוד ואתה אומר לבית המשפט: זה חוק יסוד.
“אז תקשיבי מה הוא אומר: בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק והפרשנות שניתנה להם על ידי בית המשפט העליון, פרשנות המתבססת על הכרזת העצמאות, הפכו זכויות אדם בישראל לזכויות חוקתיות.
“ויותר מזה, הקואליציה הזאת, יושב ראש הוועדה הזאת קידם כל כך הרבה חוקים לטובת החיילים, לטובת המילואימניקים, לטובת החיילים המשוחררים.
“אין בעיה בביקורת שיפוטית, לא על חוקי יסוד, כמו שאמר חבר הכנסת. חוקי יסוד אי אפשר, זה בדיוק העניין.
“בין המגזרים השונים ישנו מתח הולך וגובר, הפתרון למתח זה אינו השימוש בכוח השלטון, זה חשוב שישמע גם הייעוץ המשפטי, הפתרון צריך להימצא בהבנת האחר, ברגישות לקשייו, יש לחפש את המשותף ולא את המפריד, יש לשאוף להבנה ולא להקצנה.
“עקרונות היסוד ממלאים את היקום הנורמטיבי של מערכת המשפט, הם הצידוק לכללי המשפט, הם הטעם לשינוי בהם, הם הרוח האופפת את החומר, הם נשמת המשפט.
“תאמין לי, לי הייתה ביקורת על הנוסח הקיים. אמרתי איפה עקרונות החוק, איפה המטרה, חוקי יסוד, אנחנו יודעים איך הם כתובים, איפה סעיף ההגבלה.
“חברת הכנסת תמנו שטה, אני ביקשתי והצעתי שישונה הנוסח הנוכחי ויועתק בדיוק כפי שמופיע בחוק-יסוד: חופש העיסוק ובחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, גם את עקרונות היסוד, גם המטרה תשונה וגם סעיף מקביל יוטמע בלשון החוק באופן שהחוק הזה לא ייסתר אלא בחוק אחר עם כל סעיף ההגבלה.
“הסינתזה וההרמוניה שעליהם בנויים ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית צריכים לשמש בסיס לחיים משותפים של מגזרים אלה, אל להם לערכים אלה לשמש בסיס להרחבת הפערים, להקצנה ולהגברת המתח בין המגזרים.
“דווקא יושב-ראש הקואליציה היה פה בדיון הקודם, יושב-ראש הוועדה היה פה בדיון הקודם, חבר הכנסת כץ, ועכשיו מסר לי הודעה שהוא בוחן, יחד עם גורמים אחרים, את הדרך להכניס גם את הנושא שלכם תחת חוק. אני אומר את מה שנאמר לי.
“יחד עם זה בתוך עמנו אנחנו יושבים והתהליכים שקורים הם תהליכים איטיים ונפל לנו חוק הגיוס, ואם לא היה נופל לנו חוק הגיוס אני אומר לך שאלפי אלפי צעירים היו מתגייסים, אבל זה לא העניין עכשיו.
“תאמיני לי, אני חושב שצריך להתגייס ואני חושב שכולם צריכים להתגייס, אני חושב שגם אלה שלומדים תורה צריכים להתגייס, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.
“מדינה יהודית היא מדינה שערכיה שלובים עם מסורתה הדתית, שהתנ"ך הוא הבסיסי שבספריה ונביאי ישראל הם יסוד מוסריותה. מדינה יהודית היא מדינה שהמשפט העברי ממלא בה תפקיד חשוב, מדינה יהודית היא מדינה שבה ערכיה של תורת ישראל, ערכיה של מורשת היהודית וערכיה של ההלכה היהודית הם מערכיה הבסיסיים.
“זאת אומרת יש לנו עיקרון-על חוקתי, מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. בשם היותה דמוקרטית באה הכנסת כרשות מכוננת וחוקקה שני חוקי יסוד.
“שתי נקודות נוספות, את היות מדינת ישראל דמוקרטית, יצקנו לתוך הדמוקרטיוּת של מדינת ישראל חוקי יסוד. לתוך היהדות לא יצקנו עדיין חוק יסוד וחוק היסוד הזה יכול להיות נדבך חשוב מאוד במתן או בהעלאת העיקרון הזה למעמד חוקתי.
“אתה לא צריך תלושים, יש חיילים שכן צריכים תלושים. אתה לא צריך לימודים אקדמיים, יש חיילים שכן צריכים לימודים אקדמיים.
“אתם שואלים מה הקונקרטיזציה של החוק הזה, זה יכול להיות בהרבה מאוד תחומים, זה יכול להיות במשרד החינוך, אם שר במשרד החינוך יאמר שהוא לא מעוניין יותר שיהיה לימוד תורה במשרד החינוך, יבוא היועץ המשפטי ויגיד לו: סליחה, ערך לימוד התורה הוא ערך חוקתי במדינת ישראל ולכן אתה לא יכול לדרוס אותו בפני רצון שלך.
“בוא, תקשיב: החברה הישראלית מורכבת ממגזרים. בין המגזרים השונים ישנו מתח הולך וגובר. הפתרון למתח זה אינו השימוש בכוח השלטון. הפתרון צריך להימצא בהבנת האחר, ברגישות לקשייו. יש לחפש את המשותף ולא את המפריד - -
“הקטע הראשון: כפי שכתבנו בעבר, התחשבות ברגשות דתיים ובאורח חיים דתי הולמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. מדינה יהודית רגישה לרגשות הדעת של כל אחד מבניה.
“ומשלא כך, משהחוק פוצל, אני מבקש להחזיר את המנגנון שאותו הצעתי לחוק ולהטמיע את הנתק שבין עצמאות היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, לחדש את המנגנון הזה ולתת לזה ביטוי בחוק הקיים.
“אתה מדבר איתי על עצמאות במינויים, גיל לימון, על איזה עצמאות במינויים אתה מדבר כשאתם פוסלים מינוי אחר מינוי אחר מינוי, ראש מוסד, ראש שב"כ, הרבה מאוד מינויים שבאו בקדנציה הזאת תחת ידי הממשלה – התנגדתם שוב ושוב ושוב.
“כשאתה עורך דין שרון אפק, מדבר איתי על עצמאות המשטרה – על איזה עצמאות משטרה אנחנו מדברים כשהיועצת המשפטית לממשלה מתקשרת ודורשת שימונה החוקר הזה ולא החוקר הזה?
“אתם הפכתם את הייעוץ המשפטי לפוליטי. אנחנו, הציבור. אתם מסתכלים פה על הציבור, לא רק הקואליציה, גם האופוזיציה. הציבור מינה אתכם, אתם שומרי סף, אבל אנחנו, הסמכות לשמור על הסף.
“זאת פוליטיזציה של מערכת המשפט. זאת פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק.
“ארבל, אמרת לי עכשיו שזה שזה מופיע בפסיקה, והפסיקה מתייחסת לעקרון לימוד התורה כעיקרון חוקתי, זה לא סותר את זה שנעגן את זה בחוק.
“יש ערך חוקתי שנקרא חופש הביטוי, יש לו השלכה בפרקטיקה על איך הפרקליטות מתנהגת, על איך המשטרה מתנהגת, מה התיקים שמנהלים, מהם כתבי האישום שמגישים.
“היועץ המשפטי של משרד החינוך יגיד לשר: ערך לימוד התורה מעוגן בחוקתה הבלתי מאוגדת של מדינת ישראל, יש לו מעמד חוקתי, ואתה לא יכול להשמיט אותו מחומרי הלימוד של תלמידי ישראל, לדוגמה.
“החוק מדבר על ערך לימוד התורה במובן היישומי שלו. זה לא קשור למרחב הציבורי בכלל ולהגדרות כי ללימוד אין קשר יישומי להיאספות של בני אדם.
“כשאתה מחוקק אותם או מגביה אותם למעמד חוקתי, אתה לא יודע, בליאק, מה הנגזרות הפרקטיות של כל ערך חוקתי.
“המסכת העובדתית הסתיימה, ובית המשפט אומר, בפעם מי יודע כמה, לפרקליטות המדינה, לפרקליט המדינה עמית איסמן, ליועצת המשפטית לממשלה, שעומדת בראש הפרקליטות, הגברת גלי בהרב מיארה: אין כאן שוחד.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום נפל דבר בישראל, בית המשפט הודיע לפרקליטות: אין שוחד. אין שוחד, הפלא ופלא, באמת לא ידענו. החקירה הראשית הסתיימה; החקירה הנגדית הסתיימה; החקירה החוזרת הסתיימה. והפלא ופלא – אין שוחד.
“להפיל את המחנה הלאומי, להטות את הבחירות בישראל. עוד מערכת בחירות ועוד מערכת בחירות ועוד מערכת בחירות.
“אין לך מה לומר בעניין הזה, שמערכת אכיפת החוק – מאות חוקרים, מאות פרקליטים, מאות שוטרים, אלפי, עשרות-אלפי שעות, מאות שעות של בית המשפט, מאות מיליוני שקלים של אזרחי ישראל, הושחתו לריק על לא כלום.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום נפל דבר בישראל, בית המשפט הודיע לפרקליטות: אין שוחד. אין שוחד, הפלא ופלא, באמת לא ידענו. החקירה הראשית הסתיימה; החקירה הנגדית הסתיימה; החקירה החוזרת הסתיימה. והפלא ופלא – אין שוחד. לא יהיה יותר, לא יהיו יותר ראיות. המסכת העובדתית הסתיימה, ובית המשפט אומר, בפעם מי יודע כמה, לפרקליטות המדינה, לפרקליט המדינה עמית איסמן, ליועצת המשפטית לממשלה, שעומדת בראש הפרקליטות, הגברת גלי בהרב מיארה: אין כאן שוחד.
“כולם התגייסו להפיל את הכס – את יושב-ראש המחנה הלאומי, להפיל אותו מכיסאו.
“יש חוק-יסוד: לאום, מדובר במשהו הצהרתי, סמלי, לא יודע אם יש לו רגליים בפסיקה, באופן אקטיבי.
“לגבי החוק עצמו, אמרתי, תחוקקו, לא תחוקקו, זה חוק גשמי. מי שלומד תורה, ימשיך ללמוד תורה, לא צריך את החוק הזה.
“הצעת החוק הייתה צריכה להיות חוק-יסוד: התורה וסעיף 1 היה צריך להיות התורה ולימוד התורה בכללה הם ערכי יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.
“יש הרבה מאוד לוחמים, בניי ביניהם, גם אחיו של חבר כנסת טייב ביניהם, שתומכים בחוק-יסוד: לימוד תורה.
“יש ערך שעומד בפני עצמו והוא ערך לימוד, זה היה צריך לקרות מזמן, מהיום שבו נוסדה מדינת ישראל היה צריך לעגן את ערך התורה בספר החוקים של מדינת ישראל.
“כן דיברתי במישור המעשי, בכל מה שקשור ללימוד תורה, כמקור נורמטיבי להסדיר את אלו שתורתם אמונתם לפי חוק הגיוס. שם יש חסר מסוים והחוק הזה בא למלא את החסר הזה, לפי מציעיו.
“מדובר בעיקרון שהוא יותר רחב מהצורך הקונקרטי, אם אנחנו מסכימים עם העיקרון, צריך לדבוק בו במנותק.
“כשאני מדבר על חוק-יסוד: התורה, אני חושב שצריך לתת מעמד לתורת ישראל ולו ברמה הסמלית, כחלק ממכלול הערכים, אם לא אחד הערכים המקיפים ביותר.
“אני בטוח שחבריי לא יסכימו לשורה שאומרת "לאחר חורבן יהדות אירופה ומוסדות התורה החשובים שבה בשואה, לקחה על עצמה מדינת ישראל לקומם מעפר את לימוד התורה".
“יש דמוקרטית ויש יהודית, האם תחת הכותרת יהודית, את מתנגדת לעגן את ערך לימוד התורה, או את ערך התורה כעיקרון יסוד?
“התורה בסגוליותה הייתה צריכה להיות מעוגנת כערך יסוד במדינת ישראל. גם לומדי התורה, אנחנו אומרים כל ישראלי. אנחנו 3,500 שנה קידשנו את לומדי התורה, את רבני ישראל, זה ערך בעם ישראל.
“בית המשפט יידרש לדון בחוק הזה, בבואו לשבת על המדוכה בפרשנויות של חוקים כאלו ואחרים. בהקשר של חוק הגיוס, ודאי יידרש לשבת.
“לצידו, צריך לסלול את הדרך לעגן בספר החוקים של מדינת ישראל גם את ערך התורה במשקלה הסגולי.
“אני כמחוקק, אשנה את דברי ההסבר, ודאי שבקריאה שניה ושלישית, אין דברי הסבר בגוף הצעת החוק.
“האויב מבית והקרע שנוצר בין אחים במדינה הוא לא פחות חמור, לא פחות חריף ולא פחות מאיים על עצם קיומנו. אנחנו צריכים להיות לא רק צודקים, אלא גם חכמים.
“הפסיקה פירשה את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בפרשנות מרחיבה.
“בוודאי כשבאים לעצב מדינה שהיא יהודית ודמוקרטית, לצד ערכי יסוד אזרחיים, כמו חופש העיסוק, כבוד האדם וחירותו, חופש הקניין, צריך גם את הערך היהודי הבסיס הזה לעגן ברמה של חוק-יסוד.
“אנחנו חייבים, כמדינה, לעגן את יסוד התורה. אנחנו גם יהודית וגם דמוקרטית. אנחנו לא רק דמוקרטית. במסגרת היותה יהודית, אנחנו חייבים את זה לעצמנו, כפי שאמרו כמעט כל הנוכחים בחדר, לעגן את ערך התורה.
“להוציא צווי מעצר ל-70 אלף אנשים, כששר הביטחון נכנס לתפקידו, אחרי שלושה ימים אומרים לו להוציא צווי גיוס ל-70 אלף אנשים, על מה ולמה? לאן זה לוקח אותנו?
“אני אומר לך שיש הרבה מאוד אנשים שנושאים בנטל הזה מאות ימים, הרבה סבבי מילואים וחושבים שהעיקרון של אלה שלומדים ישבו וילמדו ואלה שלא לומדים ילכו להתגייס, הוא עיקרון מאוזן ונכון.