איימן עודה
Ayman Odeh
“זו בוודאי בעיה של תרבות, תרבות הגזענות וההזנחה מצד המדינה. אנחנו, האזרחים הערבים, חיים ללא מדינה. המדינה מתיימרת להיות מדינת היהודים, לא במובן של מימוש זכות ההגדרה העצמית לעם היהודי, לא, לא – אלא להזניח מכול וכול את האזרחים הערבים.
“אחרי הפגיעה הקשה באל-בענה ובמג'ד אל-כרום היו כל מיני טוקבקים. למשל: יאללה, מי רוצה בקלאווה? תביאו באהבה, מחכה לכם; לא ברור למה הפוסט הזה קודר כשאמורים לשמוח; תודה לאלוהים; היידה; כן יירבו בכל הכפר; ישתבח שמו; חסדי השם, קצת בשורות טובות לפני השבת; תודה לאל; חבל שכל הטילים לא נופלים שם; שיהרגו את עצמם, ברוך השם; אני גזענית גאה, אני שמחה.
“חלק מהגזענות הישראלית – מטילים את האחריות עלינו, ושואלים אותנו ברחוב: למה אתם מתנגדים שהשב"כ ייכנס לישובים שלכם? כאילו השב"כ לא נמצא ביישובים שלנו; כאילו הממשלה מחכה לעמדה שלנו-אנחנו; כאילו כשערבי רוצח יהודי שואלים אותנו איך לטפל בתיקים; כאילו כשערבי מבצע פעולה נגד מה שנקרא ביטחון המדינה פונים אלינו ושואלים אותנו שאלות – פתאום הקואליציה רוצה להחליט עבור האופוזיציה איך להתנהל. זה חלק מהגזענות.