“כששאלנו למה לא השתנתה התקינה של הדלתות, התשובה הייתה: האיום לא השתנה. אם האיום לא השתנה, אז למה אתם שולחים אנשים לגור כאן, ועוד בלי דלתות שחסינות לירי?
“כי בסך הכול אפשר לראות תחקירים שלצערי עדיין אזורים שם די מסוכנים ויאפשרו כניסה. אז כמובן, מה נעשה בפועל מ-7 באוקטובר כדי להבטיח שהשיקולים הביטחוניים של יישובי העוטף ושדרות לא יידחקו?
“כמו כן, אני מבקשת מממשלת ישראל לתת את דעתה על יישובי העוטף ושדרות. עצם הרחבת המלחמה משמעה שוב הדי פיצוצים, שגם כך נשמעים, וסכנה שאולי תארוב גם לתושבי העוטף.
“כי הציבור עדיין חסר ביטחון, ואנחנו נשמח לקבל תשובה כדי לא לחוות שוב את 7 באוקטובר.
“אנחנו עדיין חווים את החוסר ביטחון, ילדים מרטיבים, ילדים פוחדים, הורים מחליטים לא לשלוח אותם לבית הספר. ועל מה, חבריי היקרים? כי מה, תושבי שדרות עולים קצת יותר מכולם? כי אנחנו 36,000 תושבים?
“זה פורום שהמטרה שלו היא להפוך את תפיסת הביטחון שהביאה לטבח 7 באוקטובר מתפיסה של התמגנות לתפיסה של הסרת איום.
“זה לא יקרה, משום שב-28 בינואר עוד ירו על שדרות, אתמול היה על יד מרדכי.
“ולכן אני מאוד מבקשת ומודיעה כאן, שאנחנו, העקורים לפחות, לא נקבל שום הצעה שלא תבטיח את ביטחוננו.
“ואני רוצה לומר לאדוני שאני תומכת בביטחון שלנו, בשקט שלנו, באפשרות שלנו לגדל ילדים ונכדים בצורה תקינה, ללא משברים, ללא חוויות של פוסט-טראומה.
“ברגע שיש התרעה, זה לא משנה מה גרם לה. בין שזה במקרה, בין שזה באמת היה קסאם – הלב של הילדים, של התושבים, בו ברגע נהרס.
“שחלילה לא תתבלבלו – כל בית בשדרות, כל בית בשדרות ובעוטף, עדיין מלא בחרדה, בחששות. תמיד אנחנו דרוכים. תמיד חלון הממ"ד יהיה בסטנד-ביי להיסגר, ותמיד יהיה לנו מלאים, כי ככה אנחנו חיים, כי אנחנו חיים בחשש תמידי.
“האוכלוסייה והאנשים שם יש להם חוסן מיוחד, אבל החוסן הזה לא אומר שאין לנו את ההתנהלות והבעייתיות בלנהל שגרה.