“עינינו הרואות, חמאס, ברוך השם, שיקם את עצמו בכל הלב. כבר יש לו כמות מחבלים יותר ממה שהייתה לפני כן.
“המשמעות של החוק הזה היא אחת: פוליטיזציה מוחלטת של אכיפת החוק. אם החוק הזה עובר, השר הוא שיקבע מי ייחקר, מי יישפט ומי יקבל חסינות.
“איך אני יכולה לדעת שכשהבת שלי חזרה לקיבוץ כפר עזה היא בטוחה עכשיו? איך אני יכולה לדעת שאנחנו בטוחים? עינינו הרואות, חמאס, ברוך השם, שיקם את עצמו בכל הלב. כבר יש לו כמות מחבלים יותר ממה שהייתה לפני כן.
“אם היום אני עדיין לא מסוגלת להסתובב בדשא הפרטי שלי, ואם הנכדה שלי מבקשת ללוות אותה לשירותים, זה ביזיון אחד גדול וצריכים להתבייש.
“כי אני לא רוצה ועדת קישוט, אני לא רוצה שהחתול ישמור על השמנת, אני רוצה ועדה ממלכתית, חקירה. מותר לנו, מותר לנו לדעת את האמת.
“בואו נגיד את האמת בלי לייפות אותה: מה שאתם מנסים לעשות כאן הוא מהלך פוליטי דורסני. אתם לוקחים תפקיד מקצועי עצמאי שאמור להגן על הציבור מפני שחיתות שלטונית, מפני שרירות לב של שרים, ומכפיפים אותו לפוליטיקאים.
“עם כל הכבוד שעברתם, זה היה חלק מתוך רפורמה, הפיכה משפטית רצינית ועכשיו אתם פיצלתם את זה. צריך לעבור משפטית על סעיף-סעיף.
“התוקף וההחלה שאתם מבקשים היא מאוד קצרה. יכול מאוד להיות שבתקופה הזו עוד לא תהיה כנסת, וכבר להחיל. יש תחושה שלקחתם את הסעיף הזה, השארתם אותו תלוש באוויר וכל אחד יעשה בו כרצונו.
“גם כעורכת דין, אני חושבת שצריכה להיות רפורמה, מקצועית, נכונה. לא השתקה של היועמ"שית, וטח לא לשלוט על מי שיהיה התובע.
“העובדה שהתובע נמחק, משמע יש כאן נתינת סמכויות לשר. מי מחליט מה קורה אם זה לא חוקי? האם על כל החלטה צריך לרוץ לבג"ץ? איך אתם שומרים, איפה שומרי הסף בנושא הזה?
“דבר נוסף שחשוב לי לוודא, בהנחה שלוקחים ייעוץ משפטי כי מחליטים שהחוות דעת של היועץ משפטי לא באה טוב לאותו שר, האם יש סייגים לאותו יועץ משפטי שאותו עורך דין או מי שייצג את אותו שר, איזה פיקוח יש על זה, מה קורה כשמדובר במשהו לא חוקי?
“אני שואלת לגבי הנושא של חוות דעת שתינתן בעל פה, איפה היא מתועדת, מי יכול לבחון אותה?
“אבל שיא הניתוק היה כשנשאל: מה השתנה בך מאז ה-7 באוקטובר? אתם יודעים מה הייתה התשובה שלו? רזיתי, אני מתעמל. אדוני ראש הממשלה, ערב היום ה-1,000 לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, בתולדות הציונות, זו התשובה שלך? אנחנו נחנקים מדמעות, את משקל האובדן הלאומי שלנו אנחנו נושאים על כתפינו, ואתה סופר קילוגרמים בחדר כושר? אלפים נושאים פצעים בלתי הפיכים, גופניים ונפשיים, ואתה מתגאה באחוזי השומן שלך?
“זה לא אחדות, זה קמפיין, כי מנהיג שבאמת דואג לעמו, עומד באומץ מול כל הערוצים, מול כל חלקי העם, לא רק מול מי שמוחא לו כפיים.
“הכי מקומם לשמוע אותך מדבר שוב על אחדות, אחדות לאומית. אחדות לאומית לשווא. אל תאמינו לשום מילה. זה לא אחדות, זה קמפיין, כי מנהיג שבאמת דואג לעמו, עומד באומץ מול כל הערוצים, מול כל חלקי העם, לא רק מול מי שמוחא לו כפיים.
“אני אגיד לך, אדוני ראש הממשלה, מה השתנה אצלנו, ואני אתחיל דווקא מהוריה של התצפיתנית רוני אשל. אז אבא של רוני עונה לך בכזאת תגובה: "גם אני ירדתי במשקל מאז, אין תיאבון כשמגדלים ילדה מתה". ואימא של רוני עונה לך: אני ירדתי 8 קילוגרמים מה-7 באוקטובר, 34 ימים שלא ידעתי איפה רוני, ואחרי שבאו להודיע לנו שלא נחבק אותה יותר. אה, וגיהינום זה לאבד את הילדה שלי, לא לחבק אותה יותר, לא לנשום אותה יותר, לזכור כל יום, כל שעה, כל דקה, כל שנייה, שלא הייתי איתה ברגעים האחרונים, שהמוות שלה היה כל כך אכזרי.
“ראש הממשלה מתראיין לערוץ הבית שלו, לערוץ המלטף, המהנהן, והוא מסרב בעקביות ובפחדנות להתמודד מול עיתונאים שלא הונחו מראש לשאלות.
“אז אבא של רוני עונה לך בכזאת תגובה: "גם אני ירדתי במשקל מאז, אין תיאבון כשמגדלים ילדה מתה".
“אז אני רוצה לשאול אותך, אדוני ראש הממשלה: של מי אתה בדיוק ראש הממשלה? של אולפן אחד? של בייס אחד? מי שבורח מכל במה אחרת אומר לעם בקולו שלו: אני לא ראש הממשלה של כולכם.
“אדוני ראש הממשלה, ערב היום ה-1,000 לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, בתולדות הציונות, זו התשובה שלך? אנחנו נחנקים מדמעות, את משקל האובדן הלאומי שלנו אנחנו נושאים על כתפינו, ואתה סופר קילוגרמים בחדר כושר?
“כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מחר מדינת ישראל תציין נקודת זמן מצמררת: 1,000 ימים – 1,000 ימים של שכול, של קהילות שנהרסו, של משפחות שנמחקו; 1,000 ימים שבהם נפש העם הזה לא מצאה מנוח. ובערב המצמרר הזה, מה מקבל הציבור הישראלי מראש הממשלה? לא, רק אל תתבלבלו, זה לא כל הציבור הישראלי. ראש הממשלה מתראיין לערוץ הבית שלו, לערוץ המלטף, המהנהן, והוא מסרב בעקביות ובפחדנות להתמודד מול עיתונאים שלא הונחו מראש לשאלות.
“בנימין נתניהו זה זרע השטן, אדם כל כך רע. הוא לא מנותק, הוא לא זחוח, הוא פשוט רע. כל המהות שלו רעה. לא נשכח ולא נסלח.
“יש לנו את מלח הארץ. שירות זה בדיוק כמו עבודה. אנחנו מחנכים אותם לזה, ואני באמת פונה אליכם בכל לשון של בקשה, אל תבזו את התורה ואל תבזו את המדינה ואת האזרחים.
“אני נגד עריקים, אבל אני רוצה להתנצל בפני עריקים שלנו, כי אם תעבור בבתי הכלא בעריקים שלנו, חלקם עריקים כי הם צריכים לפרנס את אבא שלהם, וחלקם כאלה, מי שצריך.
“ואני רוצה לשאול אתכם, כל אלה שאני רואה בצמתים, אלה לומדי תורה? מתי הם לומדים? אם כל היום הם עסוקים בהפגנות, כל היום הם חובטים באנשים, איפה כתוב בתורה שמתנהגים כמו שהם מתנהגים?
“אני מאוד מקווה שלפני שכנסת ישראל תתפזר אנחנו נסיים לחוקק את החוק הזה וגם נאפשר אותו. אחרי כל כך הרבה זמן, אני חושבת שהגיע הזמן תרתי משמע לתקומה. והתקומה היא גם לנרצחי הנובה, למשפחות, וגם לכל מי שהיה בעוטף.
“וכשאני חושבת על זה, איך אנחנו מוציאים היום משלחות לפולין, לאסון הגדול שהיה לפני קום המדינה, האתר הזה וההנצחה הזאת יהיה מאוד חשוב שיהיה חלק ממסגרת החינוך. ממש כמערכת, להגיע, לשמוע את הסיפור, להכיר את האנשים, את המחיר ששילמנו וגם לאפשר למשפחות גם בעתיד לספר את סיפורם האישי מעבר לעוד תמונה ועוד סרטון וכו'.
“עמדנו שם כדי להביע תמיכה באנשי הצפון, ולהגיד להם בקולנו, תושבי שדרות והעוטף: לאורך שנים חווינו את מה שאתם חוויתם.
“ואני רוצה להתפלל למענכם, ולומר לכם: הדרום והעוטף פורחים; יש הגירה מצוינת; הפריחה, תרתי משמע, קיימת.
“מה שמטריד אותי הוא שנהיינו אלופים בתנחומים. לרגע זה מרגיש לי שכאילו מתחילים לנרמל את זה. שילמנו בעבר מחיר על הבוץ הלבנוני. אנחנו חוזרים ומשלמים את אותו מחיר.
“בסוף יש לנו אינטרס ציבורי. אנחנו רוצים להגן ולא רוצים פוליטיקה.
“עצוב לי עוד יותר, כבוד יושב-הראש, שבמקום להיות כאן הייתי מעדיפה ללכת ולנחם משפחות ולגשת ללוויות אבל יש גם עבודה פרלמנטרית שאנחנו נדרשים ואני חושבת שהוועדה הזו הייתה יכולה להידחות על מנת לאפשר.
“אני קוראת למערכת החינוך, הילדים האלה לא שקופים. הזעקה שלהם היא האחריות שלנו. והילד הזה הוא לא תיק ולא מקרה.
“אני קוראת למערכת החינוך, הילדים האלה לא שקופים. הזעקה שלהם היא האחריות שלנו. והילד הזה הוא לא תיק ולא מקרה. הוא ילד שזקוק למישהו שישמיע את קולו כי הוא לא היה יכול להשמיע אותו מול הדלת הנעולה.
“אם כך, תתחילו לטפל בכל התאגידים, אבל בחוק הזה חשוב, שכבר צריך לקדם ולתת תשובות, אני חושבת שאת כל השינויים המהותיים של תאגידים בואו נעשה בחוק התאגידים. זה לא רלוונטי שזה נכנס לכאן עכשיו. חוץ מזה, בדירקטוריונים, כל מי שהיה דירקטור יודע שזה חלק מהבדיקות שלו.
“ חוץ מזה, בדירקטוריונים, כל מי שהיה דירקטור יודע שזה חלק מהבדיקות שלו. זה לא סוד. זה התפקיד. כך שומרים על תאגידים.
“אני אגיד לכם, התשובה מאוד ברורה: המשטרה הייתה פועלת כדי להביא אותו לחקירה, כי במדינת חוק אי-אפשר לאפשר לאדם לבחור את החוק ולהחליט אם הוא חל עליו או לא.
“הצעת החוק שלי קובעת כי חבר כנסת שלא יתייצב לחקירת משטרה שאליה זומן כחשוד בעבירה פלילית לאחר שנעשה מולו תיאום, לא יוכל ליהנות מהחסינות מפני מעצר שמעניק לו החוק.
“כי בשנים האחרונות ביתר שאת, ובתקופה האחרונה במיוחד, אנחנו רואים תופעה מסוכנת: לא ויכוח על גבולות החסינות, לא דיון משפטי לגיטימי, אלא ניסיון להפוך את החסינות למגן אישי, למחסה, לדרך להתחמק.
“חבריי, אני מאמינה גדולה בחסינות פרלמנטרית. החסינות היא אחד הכלים החשובים ביותר בדמוקרטיה. היא נועדה להבטיח לחבר הכנסת שהוא יוכל למלא את תפקידו ללא פחד, היא נועדה להגן על נבחרי הציבור מפני התנכלות שלטונית, והיא נועדה לאפשר לנו לומר את האמת גם כשהיא לא נוחה לשלטון. אבל חסינות מעולם לא הפכה להיות חסינות מפני החוק. היא מעולם לא נועדה לאפשר לחבר כנסת להתעלם מזימון לחקירה. היא מעולם לא נועדה להעניק למישהו מעמד של אזרח-על.
“חבריי חברי הכנסת, אני אומר לכם בכנות, כאזרחית, כעורכת דין, כמי שהגיעה לכנסת מתוך אמונה עמוקה בשירות הציבורי, לא האמנתי למה שראיתי כאן. אני לא מאמינה שבמדינת ישראל בשנת 2026 נצטרך להגיש הצעת חוק שאומרת: חבר כנסת צריך להתייצב לחקירה. לא האמנתי שנבחרי ציבור יעמדו מול מצלמות ויציגו את ההתחמקות שלהם כאילו הם קורבן. לא האמנתי שיהיה מי שינסו לשכנע את הציבור שאין לו צורך להתייצב לחקירה.
“וכאן בדיוק נמצאת הבעיה. כי בשנים האחרונות ביתר שאת, ובתקופה האחרונה במיוחד, אנחנו רואים תופעה מסוכנת: לא ויכוח על גבולות החסינות, לא דיון משפטי לגיטימי, אלא ניסיון להפוך את החסינות למגן אישי, למחסה, לדרך להתחמק. וזה רגע מסוכן, רגע מסוכן למשכן הכנסת ולכנסת, מסוכן לאמון הציבור ומסוכן לדמוקרטיה. כי שברגע שנבחר ציבור אומר לציבור: אתם חייבים לציית לחוק; אני לא – הוא בעצם שומט את הקרקע מתחת לכל מערכת שלטון.
“כבוד היושבת-ראש, אפשר שקט? חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בכמה שאלות מאוד מאוד פשוטות. השאלה הראשונה היא בעצם מה היה קורה אם אזרח היה מקבל זימון לחקירה כחשוד, ומחליט שהוא לא מגיע. מה היה קורה אם אותו אזרח היה אומר למשטרה: לא מתאים לי, אני עסוק, אני לא מכיר בסמכות שלכם, או פשוט מתעלם? אני אגיד לכם, התשובה מאוד ברורה: המשטרה הייתה פועלת כדי להביא אותו לחקירה, כי במדינת חוק אי-אפשר לאפשר לאדם לבחור את החוק ולהחליט אם הוא חל עליו או לא.
“אזרחי מדינת ישראל, אם הייתי צריכה להוציא עכשיו פוסט, הייתי רושמת: ללא מילים. זה מה ששמעתם. אתם לא מעניינים אותם. לא אכפת להם. הם עשו עבירה, גנבו, לקחו. היו כל מיני עדויות מאוד מאוד קשות, אבל החסינות שומרת עליהם. אותה חסינות שהייתה אמורה בעצם לשמור עליהם בתפקידם, הופכת להיות חסינות גם כשמדובר לא רק בחטא, בעוון, בפלילים. אלה פניה של הממשלה הזו.
“איזה לילה טוב? איך אפשר לישון? יש נשים שיכולות להירצח בגלל - - - שלהם.
“ולכן, היום אני רוצה להביא הצעה מאוד מאוד פשוטה – פשוטה, הגיונית, דמוקרטית ובעיקר הכרחית. הצעת החוק שלי קובעת כי חבר כנסת שלא יתייצב לחקירת משטרה שאליה זומן כחשוד בעבירה פלילית לאחר שנעשה מולו תיאום, לא יוכל ליהנות מהחסינות מפני מעצר שמעניק לו החוק. ושיהיה ברור, זה לא שאני רוצה לפגוע בחברי כנסת, לא בגלל שאני רוצה להחליש את הכנסת. בדיוק ההפך, אני רוצה להציל את כבודה של הכנסת. אני רוצה להחזיר לציבור את האמון בכך שהמקום הזה אינו מקלט למי שמנסה לברוח מבירור אמת.
“אותה חסינות שהייתה אמורה בעצם לשמור עליהם בתפקידם, הופכת להיות חסינות גם כשמדובר לא רק בחטא, בעוון, בפלילים.
“אתם לא מעניינים אותם. לא אכפת להם. הם עשו עבירה, גנבו, לקחו. היו כל מיני עדויות מאוד מאוד קשות, אבל החסינות שומרת עליהם.
“אני רוצה לומר – אני לא אמשיך, אבל חובה באמת לקרוא את הפוסט הזה, להבין שניתן לשלב את החיים, גם של הצבא וגם את היהדות, ולא להיות שונים ולא לברוח מאחריות ומנטל.
“כשאנחנו רואים אלפי חרדים – ותאמינו לי, אני לא מצליחה להבין, כמה זמן יש להם? ללכת, להפגין, וכל אחד נראה, מה זה, הם יכלו להיות עם המדים ממש מושיעים. יש להם זמן, במקום לשבת וללמוד תורה וללכת למדרשות – לעמוד ולהפגין ולחסום ולטלטל כל מיני מכוניות.
“ובסוף אתה מקבל את האישור שאתה עורך דין, ואתה יוצא ואתה אומר, רקטות וקסאמים, ופחד ובכי, ואנחנו ממשיכים לחיות את חיינו.
“עד עכשיו יש לנו חששות, ואנחנו יודעים ששום ניצחון לא קרה. וכל בוקר אני מתעוררת לחשש הזה, מה יקרה אם הם יחליטו שהרחפנים – שאנחנו כבר יודעים על הסוגיה הזו מספיק זמן ולא מצאנו פתרון, ואנחנו יודעים שבמדינות לידינו יש פתרונות.
“וזה עצוב לי, כי אני חושבת שנבחרי ציבור צריכים לראות רק את הציבור. אנחנו לא עושים טובה לאף אחד. נבחרנו כדי לעבוד, להיות שם בשבילם – לא בשביל עצמנו, לא בשביל האינטרסים שלנו ולא כדי לרצות את הבייס שלנו.
“אני רוצה לספר לכם, וזה לא סוד, זו קדנציה הראשונה שלי. זו אולי העבודה הכי נוראית שהרגשתי בה. ממרום גילי חשבתי שאני באה למשכן כדי לתרום לאזרחים.
“כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני באמת שואלת: למה קריאה ראשונה? למה לא מתקדמים? למה לא שנייה ושלישית? הרי זה לא ברור שאתם בעצמכם הצבעתם על פיזור הכנסת? אז מה אתם רוצים להרוויח עכשיו?
“ואני קוראת לממשלת ישראל, תצילו את אנשי הצפון, זה בני עמנו, ואנחנו חייבים להיות עם אחד. הגיע הזמן כבר לאחדות, לשקט ולניצחון אמיתי.
“לא יעלה על הדעת שמגיעים לכאן נציגים ועוד לא קבעו להם שום זכויות, ולא שום מצב כלכלי, ואנשים שם קורסים. ואני שואלת: מה? מה קורה במדינה הזו? הרי אנחנו רואים איפה הכספים, יש כספים, ברוך השם, מפה ועד הודעה חדשה. איך יכול להיות שאנחנו ממשיכים להזניח את הצפון?
“בגלל שהם ילדים בכיתת תקשורת בבית הספר לא תדאג שגם הם יצאו, בדרך כזו או אחרת, לטיול? זו שערורייה.