“אתם יודעים מה מפחיד יותר? שכשבסרטונים ראינו את השיירות של האוכל שנכנס של החמאס, אז ראינו גם כמה רכבים של האו"ם עם הכיתוב שלהם – כאילו לא היה 7 באוקטובר, לא נרצחו אנשים, אין עדיין אנשים מחוץ לבתים שלהם, אנשים לא פוסט-טראומתיים – כלום, לא היה שם כלום. היה 7 באוקטובר, נטבחו, נרצחו, חיילים שלנו נפלו – והם, איזה יופי, החמאס המורתע ככל הנראה עדיין משמש כנכס.
“כשהבת שלי והנכדים שלי איבדו את הבייביסיטר, את המדריכות שלהם, והחתן שלי שהוא רבש"צ שם מתאר את התיאורים הנוראיים שהיו בדירות – זה לא נתפס.
“הבועה של 7 באוקטובר מוטטה לי כילדה שצמחה בעוטף, חוויה שאני פשוט לא יודעת לתאר.
“7 באוקטובר – כולכם לפח אשפה, ככה לאסוף אתכם. על מה אתם מדברים בכלל?
“אדוני היושב-ראש, יש דברים שאסור להתרגל אליהם. 7 באוקטובר לא הסתיים, משפחות עדיין ממתינות, הלבבות עדיין שבורים, ובתוך כל זה הממשלה ממשיכה להתנהל כאילו לא קרה כלום.
“ככה הם מצאו את מותם בידי מחבלים מרצחים, נבלות, שחלקם עוד נושמים.
“וכל חטוף שמגיע – הסיפורים שוברים את הלב, האכזריות, הפגיעה המינית, הפגיעות הפיזיות, ההשפלות.
“כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ב-7 באוקטובר מדינת ישראל חוותה את היום השחור ביותר בתולדותיה מאז קום המדינה. מאות ישראלים נטבחו, נחטפו ונאלצו להילחם על חייהם, וכל זאת בלב מדינת ישראל, ישראל הריבונית. זהו כישלון מחפיר שמחייב בירור עמוק, כן ואמיץ.
“בכל יום מחדש אני שומעת סיפורים על אנשים מדהימים, הכי טובים, שאיבדו את חייהם מידם של מרצחים ארורים, אכזריים, חסרי צלם אנוש, כאלה שרק רוע ורשעות הדריכו את פעולתם השטנית.
“הסרטונים האלה מתארים את המעשים הזוועתיים ביותר האפשריים, גיהינום על פני האדמה. כמדומני, מעולם לא היו מעשים נפשעים ומתועבים כל כך כלפי בני אנוש בכל העולם, בכל ההיסטוריה האנושית.
“הטירוף הזה פשוט לא נתפס. לאן אנחנו הולכים? אין רגע אחד של שקט. אנחנו כמעט שלושה חודשים – וחושך על פני תהום. זה לא יאומן מה שקורה כאן.