“אדם ששימש כעורך הדין של ראש הממשלה, שהוא ראש הרשות המבצעת, אינו יכול לעבור בן-רגע לשמש כמבקר המרכזי של מדינת ישראל על פעולותיה של הרשות המבצעת. מדובר בהצגת מועמדות שלא הייתה צריכה לבוא לעולם. אינני מכיר את המועמד שנבחר, אבל די לי בעובדה שהוא לא מצא טעם לפגם בכך שרגע אחד הוא עורך דינו המקורב של ראש הממשלה ורעייתו, ורגע שני מייד לאחר מכן, הוא עתיד לעמוד בראש מערכת הביקורת על הרשות המבצעת.