מיכל שיר סגמן

Michal Shir-Sagman

“הפסקת האש היא לא הפסקת אש. נתניהו צל חיוור של עצמו. הממשלה שלו לא באמת מתפקדת. חיילי צה"ל לא באמת בטוחים. אזרחי ישראל לא באמת יכולים לסמוך על השיקולים וקבלת ההחלטות שלו. והצל הזה, ששמו נתניהו, מסכן היום את כולנו – בקרב, בהפסקת האש, בחשבון הבנק, בנשיאה בנטל, ולא אכפת לו שכולנו נישרף על מזבח המורשת שלו.

“אבל נתניהו הרי כבר מזמן לא מנהל את האירוע, הוא רק רוצה להעביר את הזמן כדי לשרוד. מצד אחד השליש האנטי ציוני בממשלתו סוחט אותו להמשך ההשתמטות בזמן מלחמה, ומהצד השני נשיא ארצות הברית קובע לו מה מותר לו לעשות ומה אסור לו לעשות מול חיזבאללה ואיראן. מעולם לא היה לישראל ראש ממשלה כל-כך לחיץ וכל-כך סחיט. הוא לחיץ מול החרדים, סחיט מול בן גביר ומול סמוטריץ', כפוף ומשתחווה לטראמפ. ורק מול הישראלים הנושאים בנטל הוא פתאום אבו עלי, גיבור, והם אלה שמשלמים את המחיר.