יריב לוין
Yariv Levin
“אנחנו נשלים את הרפורמה המשפטית, את השבת הצדק, את השבת הדמוקרטיה. אנחנו נשים סוף לאכיפה הבררנית, ואנחנו נחזק את יסודותיה של מדינת ישראל כמדינה שהיא מדינה יהודית; מדינה שיש בה משטר דמוקרטי, שיש בה שוויון אמיתי בפני החוק – ולא אכיפה בררנית.
“אגב, אדוני היושב-ראש, במוצאי שבת פורסם סקר בערוץ I24, ואני לא מאלה שחושבים שסקרים הם חזות הכול, אבל הוא ביטא מגמה שאני רואה בה עוצמה ענקית: 60% מהציבור תומך בביצוע הרפורמה המשפטית במלואה, לעומת 36% מתנגדים בלבד. ולא רק זה, אלא רבע ממצביעי האופוזיציה גם תומכים ברפורמה המשפטית.
“הרפורמה המשפטית והשינויים שאני מקדם במערכת המשפט נועדו במידה חשובה גם לתת מענה לסוגיה הזאת – לייצר מציאות שיש שוויון מוחלט בפני החוק.
“אתם יודעים, האבסורד הוא כל כך גדול, שהביטול של עילת הסבירות – עילת הסבירות קבועה, היא סעיף באותו חוק שמכוחו בכלל קם בית המשפט. לכן, האבסורד המוחלט הזה – כפי שהיטיב לתאר אותו חבר הכנסת בוארון – חייב להסתיים.
“לצד זה, אנחנו נמשיך, ונשלים ונתקן את מערכת המשפט; נשיב את הדמוקרטיה; נשיב את האיזון בין הרשויות. אנחנו נעשה כאן צדק מלא.
“- - כדי להשיב את הדמוקרטיה, כדי להשיב את מערכת המשפט למסלול ציוני, יהודי, כדי לעשות צדק – אתם הבערתם את הרחובות, גיביתם אלימות, כמה שאתה באופן אישי עשית, וגיביתם סרבנות.
“עכשיו אני אומר לך משהו על המציאות שאנחנו מתמודדים איתה במערכת המשפט, ולמה הרפורמה שאני מוביל הייתה חיונית, נשארה חיונית, ותמשיך ותתקיים ותתבצע עד תומה - -
“"מדינה דמוקרטית לא יכולה להרשות לעצמה מערכת משפט שאינה מייצגת את כלל אזרחיה, בדיוק כפי שאיננו מוכנים לקבל כנסת שמורכבת מ-1% מהציבור. אסור לקבל מערכת אכיפה ושפיטה שרוב מוחלט מתוכה בא מרקע מצומצם. ייצוגיות אינה 'גיוון', היא תנאי יסוד לצדק.
“אנחנו נמצאים בתהליך של שינוי שלו, וכל הניסיונות למנוע את השינוי הזה דרך סרבנות ודרך אלימות ודרך הפגנות חסרות אחריות, שתכליתן המוצהרת הייתה לשתק את המדינה ולמנוע את החיים התקינים כאן – גם כל הדברים האלה לא יועילו, והשינוי הדמוקרטי הנחוץ במערכת המשפט גם הוא נמצא בעיצומו, הוא מתקדם וימשיך להתקדם ויתבצע עד תומו.
“אני כל פעם מסתכל לראות, אולי יקרה נס ומי מחברי הכנסת של האופוזיציה יגיש פעם אחת הצעת חוק אחת על מנת לתקן משהו במערכת המשפט. זה לא קורה, רגע, זה לא קורה.
“אז כן, אני אומר לך, אנחנו רוצים מדינה יותר טובה. דמוקרטית, שוויונית, אמיתית. לשם אני חותר ולשם הרפורמה שאני מוביל תביא אותנו.
“אני נבחרתי כדי לשנות את המצב הזה משום שמדינת ישראל זקוקה לשינוי הזה. אני חושב שמה שאנחנו רואים ומה שמתגלה כמעט על בסיס יומי, אלה דברים שהדעת איננה סובלת אותם.
“הסכמות אין פירושן שפשוט לא עושים כלום ומנציחים את המצב הקיים, כי אנחנו חושבים שהמצב הקיים הוא מצב בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת. ואנחנו חושבים שגם לציבור שלנו מגיע שיהיה לו ייצוג, ואנחנו חושבים שצריך להיות קו ברור בהפרדת הרשויות, ועוד שורה ארוכה של דברים ידועים שאין טעם לחזור עליהם.
“כי בכל פעם שמביאים הצעה לתקן משהו, כולל הדבר הכי טריוויאלי, אתם מתנגדים.
“תביאו חקיקה, כפי שעשתה חברת הכנסת צגה מלקו, כדי לתקן את הדברים האלה. אני חושב שאנחנו מוכרחים, מוכרחים לעשות שינוי בעניין הזה.
“חברת הכנסת רייטן מרום, את אמרת: מאיפה לקחתם את – אגב, הטרמינולוגיה השקרית שאתם משתמשים: לא הפיכה, ולא משטרית, ולא מהפכה; זו בסך הכול רפורמה חשובה במערכת המשפט, שצריך היה לעשות אותה לפני שנים.
“אז תפסיקי להתנשא עלינו, בגלל שהציבור שלנו מבין מצוין, ויודע טוב מאוד למה הוא תומך ברפורמה; למה זכויותיו קופחו במשך שנים; למה ציבורים שלמים, מערכת המשפט הייתה נעולה בפניהם.
“חברות וחברי הכנסת, חברות וחברי הכנסת, כפי שאמרתי קודם, ואני אחזור על הדברים שאמר חבר הכנסת לפיד: "לא נכון בעיניי שבית המשפט העליון ישנה סדרי עולם בעודו פועל על פי מבחן האדם הסביר". הגדרה מעורפלת – נכון; סובייקטיבית לגמרי – מאה אחוז נכון; שהכנסת מעולם לא הכניסה לספר החוקים – אלף אחוז נכון.
“מערכת המשפט תהיה של כל אזרחי ישראל, גם שלנו, לא רק של צד אחד. לכן, הממשלה לא יכולה היום, ולא תוכל גם לאחר שנעביר את החוק החשוב הזה, למנות סתם כך את מי שהיא רוצה למה שהיא רוצה.
“אתם, האופוזיציה, רוצים שהשופטים יחליטו מה סביר במקום העם בדיוק מאותה סיבה שאתם רוצים להנציח את השיטה הקיימת לבחירת שופטים.
“וממשיך חבר הכנסת סער וכותב: "לפי עילה זו, השופטים הם הקובעים אם פעולה או החלטה של נבחר ציבור היא סבירה או לא". בכך", כותב גדעון סער, "שמים השופטים את שיקול הדעת וסל הערכים שלהם מעל זה של מי שהציבור בחר בהם".
“חשבתי שתגנו אותו, אבל אני מוכרח לומר שלא שמעתי אף אחד מכם מביע זעזוע מדברי הכפירה האלה, שלפיהם אם שופט רוצה לקדם עמדות אישיות, פוליטיות, או במילים משפטיות ומכובסות את מה שסביר בעיניו – מקומו במגרש הפוליטי ולא בהיכל המשפט.
“אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפנות מעל הדוכן הזה לאותם אזרחיות ואזרחים יקרים שיש להם באמת חשש מהתיקון שאנחנו עושים, ואני רוצה לומר לכם מלב אל לב: ההצעה שאנחנו מביאים היום מבוססת על עקרונות שהתווה כבוד שופט בית המשפט העליון נועם סולברג.
“כי אתם לא תעצרו את החקיקה ואתם לא תבטלו את רצון העם לא באלימות ולא בבזבוז זמן.
“מצב כזה, חברות וחברי הכנסת, שבו בסך הכול שלושה שופטים שמים את מה שסביר בעיניהם, את עמדתם האישית, הסובייקטיבית, לא פעם אפילו הפוליטית, מעל מה שהיה סביר בעיני אזרחי ישראל בבחירות, הוא מצב שאין לקבלו.
“באותה מידה, חברות וחברי הכנסת, אני חושב שכל אדם הגון יסכים שאם ההחלטה תקינה – אני מדגיש: תקינה בכל היבטיה – השאלה היא אם ההחלטה נכונה, או במילים אחרות, אם ההחלטה סבירה, זאת כבר לא הכרעה שיפוטית. זאת הסמכות של הממשלה, זאת האחריות שלה, ואם ההחלטות שהממשלה מקבלת אינן טובות, היא תעמוד למשפט הציבור ותוחלף על ידי העם בבחירות.
“כאשר הצגתי את הרפורמה המשפטית, התחייבתי להיות קשוב להערות ולעשות תיקונים, מתוך חתירה להסכמה כמה שיותר רחבה. הצעתי מהיום הראשון שנשב בינינו, חברי הכנסת מכל סיעות הבית, ונגיע להסכמות, אלא שהאופוזיציה הציגה דרישה חסרת תקדים שלא הייתה כמוה בתולדות הכנסת – לעצור את החקיקה כתנאי להידברות.
“אדוני היושב-ראש, הציפייה הציבורית היא שנבחרי הציבור, ולא שופטים, יקבעו מה סביר, ושנבחרי הציבור יוכלו לממש את מה שהבוחרים חושבים שהוא סביר כפי שהם קבעו בפתק ההצבעה שלהם בבחירות.
“והוא כתב – תקשיבו, זה מדהים: "עילת הסבירות, אשר מעוגנת בפסיקות בית המשפט העליון בלבד, הפכה עם השנים ל'דלת אחורית' להחלת ביקורת שיפוטית על החלטות שנמצאות בליבת העשייה של נבחרי ציבור".
“התפיסה המשפטית – ואת כל הדברים האלה הגיע הזמן לתקן אחרי כל כך הרבה שנים של ליקויים וכשלים קשים מאוד. לא עוד.
“אם אנחנו נצליח לייעל רבע ולחסוך שם הרבה מאוד זמן שיפוטי – ונדמה לי שהאמירה של היושב-ראש היא שבחלוקת הזמן השיפוטי, להבדיל ממספר תיקים, אנחנו נגלה נתונים שהם הרבה יותר משמעותיים מבחינת נפח העבודה והזמן שלוקחים הדיונים שמתקיימים בבג"ץ – אז ברור שאם נייצר ודאות, אם נייצר מנגנונים נכונים יותר של קווי תיחום בין הרשויות וכו', הדבר הזה ייעל מאוד ויקל מאוד על עבודתו של בית המשפט העליון.
“- - אנחנו נקל גם בעניין הזה על העומס המוטל על בית המשפט העליון, ונעשה עוד כמה דברים טובים באותה הזדמנות.
“אנחנו לא נאפשר לכם לעשות את זה. אנחנו נתקן את המערכת המשפטית. אנחנו לא מתרשמים מהאיומים המאפיוזיים האלה שאתם משמיעים כלפינו.
“והתהליך הזה, התהליך הנורא הזה, אותו בדיוק אנחנו רוצים לעצור. ואני אומר לכם בצורה הברורה ביותר: ביום שתהיה לנו מערכת משפט אחרת, אנחנו נהיה הראשונים להביא את החוקים האלה כי אין לנו שום מחלוקת עליהם.
“אני בהחלט אשמח – אני מוכן להציע לך הצעה: אתה תתמוך ברפורמה המשפטית, ואני, במסגרת הסמכויות שסוף-סוף יוקנו לי במסגרתה, אשמח לחלוק איתך לא רק את הפרשנות שלי לחוק בעניין הזה אלא בהרבה מאוד עניינים אחרים - -
“אבל אני בהחלט רושם בפניי את בקשתו של חבר הכנסת ליברמן, שהרפורמה תובא לכאן במהרה ושתינתן לו ההזדמנות לבטא את עמדתו האמיתית והצודקת וארוכת השנים ולתמוך בה.
“כאשר מתנגדים לרפורמה, שכל כך מאמינים בה והיא כל כך נחוצה, מחפשים כל הזמן כל מיני דרכים אחרות להראות שעושים פעולות כדי לתקן, ולשפר ולייעל את מערכת המשפט.
“שם הפתרון היחיד הוא לשנות את שיטת בחירת השופטים, כדי לקבל שופטים אחרים.
“בכל מקרה, אדוני היושב-ראש, קודם כול, זאת הזדמנות נוספת להודות ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן על עבודה מדהימה, יוצאת דופן, שהוא עושה בשום שכל ועם הרבה מאוד ידע, בוועדת החוקה, חוק ומשפט - -
“איזו התקפה היא עשתה על כבוד השופט מודריק, השופט בדימוס, רק משום שהוא העז להביע את דעתו, לתמוך בחלק ממרכיבי הרפורמה.
“רבותיי, עקרון הפרדת הרשויות, שאותו אנחנו משיבים היום, נמחק וטושטש, קובע דבר מאוד פשוט: אין מצב שהשופטים בוחרים את עצמם.
“- - אנחנו מושיטים את ידנו אליכם להידברות אמיתית – לא כזאת שמטרתה לתקוע את החקיקה, אלא מטרתה להגיע להסכמות; לא כזאת שמטרתה להנציח את המצב הקיים, אלא מטרתה לתקן אותו.
“אני הבאתי אין-ספור הצעות; אתם גיביתם אותו כל השנים.
“אני מבטיח לציבור הזה ואני מבטיח לכל אזרחי ישראל ששום דבר לא ירתיע אותי מלעשות את הדבר הנכון, מלבצע רפורמה עמוקה ונדרשת במערכת המשפט בלי עיכובים ובלי מסמוסים.
“שנית, אני חושב שכל המהלכים שאני מקדם הם מהלכים שנועדו לחזק את הדמוקרטיה, הם מבטיחים הגנה על זכויות מיעוט, הם מתקנים עוולות נוראות שמתרחשות עכשיו, אלא אם כן לתפיסתך, זכות המיעוט היא למשל שיהיה מיעוט קטן, אליטיסטי, שממנה את עצמו בחדרי-חדרים בשיטת חבר מביא חבר, ורק הוא מתאים לשאת בתפקידים הבכירים במערכת המשפט.
“כפי שאמרתי קודם, נחזיר לכלל הציבור, כולל המיעוטים שבו וכולל אלה שמודרים ממערכת המשפט לאורך שנים, נחזיר לו את כבודו, נחזיר לו את מעמדו, נחזיר לו את היכולת לבוא לידי ביטוי.
“אני אגיד לך יותר מזה, אתה יודע, אני מותקף ברמה האישית באופן כמעט בלתי פוסק, ובעיניי זה רק מעיד על חולשת הטענות של מתנגדי הרפורמה שאני מציע, משום שבהיעדר טענות ענייניות, לגוף העניין, הם מנסים לנהל מאבקים לגופו של אדם.
“אני רוצה לתת דוגמה לטענות, תסלחו לי, שיש בהן הרבה מן הדמגוגיה ומעט מן האמת ביחס למרכיבים של הרפורמה.
“קודם כול, אני שומע מכל קצות הקשת הפוליטית את האמירה: כן, יש במערכת המשפט כשלים. כן, חשוב לעשות תיקונים במערכת המשפט, חשוב לעשות שינויים במערכת המשפט, אבל למה כל כך מהר, ולמה עכשיו, ולמה בהיקף הזה וכו'. אז אני שואל אתכם שאלה פשוטה: הייתה לכם ממשלה, עשיתם איזה שינוי?
“ויבוא יום, ועלול לבוא – ואני אומר כאן עכשיו דבר שכדאי לשמוע אותו, כי אני במשך שנים פניתי לציבור השופטים ולראשי מערכת המשפט ואמרתי: בואו נידבר, בואו נשב לדבר. כי בסוף מה שיקרה זה שאם לא תהיו מוכנים לאיזשהו שינוי, לאיזושהי פשרה, תקבלו ריאקציה לצד השני.
“- - אני שואל את עצמי רק שאלה אחת: אם לשיטה שיש אצלנו, שאין לה אח ורע ואף מקום בעולם, אם נשנה אותה זה קץ הדמוקרטיה, מה אתם רוצים להגיד, שישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם?
“אני נאבק על הדבר הזה, על השינויים האלה, הכל-כך חשובים, במשך למעלה מ-20 שנה. אני לא מדבר מהפה ולחוץ על שינויים; אני הגשתי שורה שלמה של הצעות חוק לאורך כל השנים.