שלמה קרעי
Shlomo Karhi
“לא צריך להכביר מילים כשהמשמעות ברורה. ואכן, הציבורים האלה נהנו מעוד מעגל התראה נוסף דרך הרדיו, ששידר להם התראות, שידר להם הדרכה, שידר להם הסברה. עד שבאו לובי 99, אלו שכאילו דואגים לציבור, ואמרו בפרפרזה: זה לא הציבור שלנו. לציבור החרדי והערבי אנחנו לא דואגים. להם אנחנו רוצים שתעצרו את השידורים. הלכו לבג"ץ, ובג"ץ – כרגיל, עם הסמכויות שהוא לוקח לעצמו אבל בלי אחריות, בחוסר אחריות תוך סיכון חיי אדם – החליט להוציא צו ולעצור את השידורים האלה, שמצמצמים פער מבצעי שעולה עד כדי סכנת חיים.
“ואני אומר: זה לא משנה מי יהיה ראשון, מה הסדר. שניהם בסופו של דבר יעברו להכרעת הריבון. אם הגולם שקם על יוצרו לא ידע לחזור למקומו הטבעי ולשרת את השירות הנכון והדמוקרטי שלו באיזון בין הרשויות, וימשיך לרמוס את העם ואת הכרעות העם באמצעות נבחריו, בסופו של דבר לא תהיה ברירה לבית הזה אלא להחזיר את הגולם הזה לעפרו, ולהקים כאן ערכאה שיפוטית חדשה, שסמכויותיה יוגדרו על ידי הכנסת, ששופטיה ייצגו את כל המגוון בעם ולא בשיטת חבר מביא חבר. וזה בסוף דבר שהוא בלתי נמנע, גם בג"ץ וגם גל"צ, שניהם, ולא משנה הסדר.
“למערכת הזו, על שלוחותיה בבג"ץ, בייעוץ המשפטי לממשלה, בקפלן, באופוזיציה כאן אצל חלק מהם, יש שני מנהיגים מחוללי ברק ורעם, מחוללי אנרכיה: אהרן ברק, שהתחיל עם המהפכה הזו, שניסה כאן ועדיין מנסה להוביל את הקו של תפיסת שלטון בכוח, בלקיחת סמכויות מנבחרי העם, ואותו ברק, שתכף נדבר גם עליו.
“לך לבג"ץ. מה אתה רוצה ממני? בג"ץ בשבילך הוא הקובע.
“תשאל את בג"ץ מה הוא עושה עם חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
“ברור לכול, חבר הכנסת לפיד, עם החשיבות שיש למגילת העצמאות, שבאקלים המשפטי הקיים ולאור מאפייניו של בית המשפט העליון כפי שהוא מתנהל כיום, לו מגילת העצמאות הייתה מעוגנת בחקיקה, כפי שמוצע כעת, בין בחוק רגיל ובין בחוק-יסוד, הייתה מגילת העצמאות מאבדת מעוצמתה ומהווה כר פורה לוויכוחים בין שופטים, לפרשנויות פתלתלות ולכלי ניגוח פוליטי בזירת הקרבות המשפטית. לכן אני סבור שלא נכון לאמץ בחקיקה את מגילת העצמאות, כשם שאני חושב שלא נכון לאמץ בחקיקה טקסטים מכוננים אחרים חשובים גם כן.