“בבקשה, זה נתון ממש ממש חשוב, כי אם יש לנו בסך הכול כ-70-80 נשים וגברים שבמצטבר מעידים על פגיעות מיניות טקסיות במקומות מסוימים, בתקופות זמן מסוימות, באמת, זה אומר לנו רגע שיש פה משהו שהוא לא מצליח לבוא לכדי אמון במערכת, או יש פחד, או שאין מספיק הגנה.
“זאת אומרת, זו תופעה שהכנסנו לראשונה לדיוני הוועדה בגלל הכתבות והחשיפות, ובעצם אין הכרה בקטגוריה הזאת. יש הכרה בפגיעות מיניות, יש הכרה בפדופיליה, יש הכרה בדברים מאוד מאוד קשים. אבל להסביר פגיעות מיניות טקסיות, לא פעם קשה לאנשים שנפגעו, וגם קשה פה, והמערכות צריכות ללמוד את התופעה הזאת ואיך להתמודד איתה.