מאיר כהן
Meir Cohen
“אדוני ראש הממשלה, ההיסטוריה לא תסלח לברחנות. אנחנו יכולים, אתה יכול, כולנו יכולים לדבר גבוהה-גבוהה, אבל בסופו של דבר את השעון אי-אפשר לעצור, עברו 1,000 ימים ושום דבר לא קרה. 1,000 ימים של הפקרה.
“אדוני היושב-ראש, אנחנו עדים למופע חסר תקדים של ויכוחים בין שרי הממשלה לבין האנשים שכפופים אליהם, והדבר הזה מעורר תמיהות אצל התושבים ואצל האזרחים מכל המפלגות.
“ושרי הממשלה, שחלקם כושלים, כושלים, לא מבינים מהו תחום האחריות שלהם. אנחנו עדים להתרסקות מוחלטת, וליבי-ליבי על מעמד הביניים, שנושא בעול ונושא בנטל.
“100,000 איש, ישובים שנבנו בעמל רב, קיבוצים, מושבים, שהתושבים הקיזו את זעתם ואת דמם, ישובים בדואיים – ערב אל-עראמשה, על הגבול, חוטפים כינון ישיר, ומה אנחנו עושים? כלום. העיקר שראש הממשלה הוא מר ביטחון. בושה וחרפה.
“המדינה הזאת צריכה לקחת את עצמה בידיים, ואם יש ממשלת ימין, הראו את פניכם.
“חייבים לציין את זה שבשעות הקשות האלה – ואני לא אומר את זה כי אני רוצה להקניט מישהו, אלא אני אומר את זה כי חשוב שהקול הזה יישמע ומישהו יעצור לרגע ויתחיל לעשות סדר, והממשלה הרעה הזאת ושריה, שכמעט כולם לא עובדים, מעט מאוד הם השרים שעובדים, יתחילו להתכנס כל אחד לתפקיד שלו ולחשוב איך הוא סוף-סוף משפר את המציאות.
“תחושת האדנות הזו שאתם משדרים, שלא מוכנים להקשיב לרחשי העם, זו הבעיה הגדולה שלכם. ניתוק מוחלט.
“את מחיר ההישרדות הפוליטית והקואליציונית הזאת אזרחי המדינה צריכים לסחוב על גבם. הממשלה הזאת נוהגת בציניות, אני אמשיך להגיד את זה, בציניות. האזרחים קורסים כלכלית בגלל המלחמה.
“הממשלה השמנה הזאת, עם המשרדים המיותרים, המנופחת הזאת, מטילה על אזרחיה את כל משקלה הרב והעצום – והעם קורס כלכלית.
“וזה מתקשר לאופי ולהתנהגות של הממשלה הזאת, שמסתכלת שמאלה, ימינה, ושריה וחברי הקואליציה ברובם הגדול יודעים שהם מבעירים תבערה, ואין אף אחד שיעצור אותם.
“זו גם הממשלה שאכזבה. במקום לטפל בטרור ובביטחון האישי של האזרחים, היא הופכת את המציאות למורכבת.